שאלה
לכב' הרב שי פירון שלום וברכה! הרבה פעמים אומרים שבעניין שידוכים זה סיעתא דשמיא או במילים אחרות הכל משמיים, ז"א- אם בחור ובחורה צריכים להיות ביחד, אז ה' יכוון את זה שהם יהיו ביחד. לפני שאשאל אומר כי אני נמצאת במערכת יחסים כבר 8 חודשים. שאלתי היא אם אני מתלבטת בקשר לבחור מסויים ואנחנו מחליטים לקחת פסק זמן בקשר ואומרים ש"אם אנחנו צריכים להיות ביחד אז ה' יכוון את זה ונחזור ואם לא אז לא", אין כאן עניין של השתדלות? כאילו, אני מפחדת שאולי זה בעצם כן הבחור שמתאים לי מבחינות רבות אבל בגלל פחדים מסויימים שלאו דווקא קשורים אל הבחור הזה ספציפית אני עלולה לפספס אותו, או שאין לי מה לפחד ואם אנחנו אמורים להיות ביחד זה יקרה? יכול להיות שבסוף אני אתחתן עם משהו אחר שפחות מתאים לי כי היתה לי הזדמנות ופספסתי אותה?... אני יודעת שהחלטה באשר לנישואין היא החלטה גורלית, שאף אחד מלבדי לא יוכל להכריע עבורי וכן שלהחלטה כבדה זו אין פוליסת ביטוח אך אני מרגישה שהקשר ביננו מספיק חזק ועמוק ואכן כבר התחלנו לדבר על דברים ברומו של עולם אך עדיין איני בטוחה שזה אכן זה ולפעמים אני אף מרגישה שהקשר נמרח סתם.
אשמח באם תעני לשאלתי.
בשורות טובות לכלל ולפרט.
תשובה
ב"ה
שלומות,
קשה להגדיר תשובה ברורה ומנוסחת בענין זה.
אבל, אני מבקש לחדד ענין מהותי:
יש האומרים שאין צורך "לאהוב" במובן המלא והעמוק של הביטוי לפני החתונה. מביאים ראיה ממה שנאמר אצל אבינו שרק לאחר שהביאה לאוהלו נאמר: "ויאהבה".
גם אם נקבל זאת, ולא ברור שאין מציאות טהורה של התאהבות ומשיכה הדדית, בכל מקרה צריך להרגיש בוודאות פנימית, בתחושה שזה הדבר אשר עליו לעשות גם אם הוא לא מפעים אותי מבחינה רגשית.
לכן, אם אין לך את תחושת הוודאות האמורה, אינני רואה כיצד ניתן לקשור קשר עמוק של שנים שאמור ליצור הפריה פנימית שתביא לגילוי השכינה המופיע בינות איש ואישה שזכו.
אשר על כן, אל תלכי בניגוד לתחושותייך.
ואם לא ברור לך אם זה ענין הנוגע למהות הקשר בניכם או משהו הקשור לפחדים שלך, עדיף לחכות עוד קצת ולא להחפז.
בברכה,
שי