התייאשתי מחברות !

בע"ה

שלום לך,

קודם כל, ישר כח על לקיחת היוזמה, השקעת המחשבה והבירור.

את צודקת, זה סיוט להרגיש לבד. זה מדכא, וזה מציף אותנו ברחמים עצמיים שבדרך כלל לא מובילים למקום טוב. הייתי מנסה בשלב הראשון לשים את התחושה הזו, שלפעמים מתנפחת מעבר לגודלה הטבעי, במקומה: האם אני ב-א-מ-ת לבד? ייתכן שבגלל שאני רוצה "יותר" מקשרים מסוימים וזה לא הולך לי, אז התחושה החמוצה הזו מאפילה על כל האנשים שדווקא כן קרובים אליי. בשלב השני, נזכור שזו תחושה לא בריאה שצריך לתקן.

את יודעת, מענין לשים לב, שיש לנו אמנם מספר חברים, אבל עם כל אחד יכול להיות קשר שונה. כלומר, החיבור ביני לבין אחרת יכול להפיק אופי אחר בכל פעם. יש לי כמה חברות שאני מאוד אוהבת: יש לי חברה ממש טובה שאדבר איתה תמיד ועל הכל, יש לי חברה שאפגוש בטיולים ואשמח לבלות איתה, חברה שיוצא לי הרבה ללמוד ולהעמיק איתה, חברה להתייעץ איתה, חברה להשתטות ולצחוק איתה .. זה לא מכוון, ואנחנו לא עושים את זה במודע, אבל כל אחת מוציאה מעצמנו משהו אחר ושונה, והקשר עם כל אחת מקבל מאפיין מיוחד. הכי חשוב, שאני יודעת ומרגישה שאני אהיה שם בשביל כל אחת מהן לכל דבר שתחפוץ, וכן גם הן למעני. זה הבסיס לחברות, אך הביטוי שלו יכול להיות שונה ומגוון מאדם לאדם. חברה טובה אחת שלי למשל, אוהבת בעיקר להישאר בבית והסיכוי שאראה אותה בחופש לא גבוה במיוחד..

בנוסף, יש רמות שונות של קשר. מחברה ממש טובה, דרך המעגל הרחב יותר של הבנות, ועד מכרה נחמדה (שלום-שלום  ). חברות היא דבר דו צדדי. לא תמיד הציפיות שלנו מהקשר המתגבש זהות לציפיות של הצד השני. בדרך כלל יש הדדיות מסוימת, אבל יתכנו מקרים בהם זה לא כך. אנחנו צריכים להכניס לשיקול הדעת שלנו גם את האחר ולא לראות רק את עצמנו, ובהתאם לכך לכלכל את צעדינו.

משתי הנקודות שלעיל, הייתי אומרת שקשה להתחיל לקטלג ולומר "זו חברת אמת", "זו סתם משחקת אותה", וכדומה. אלא- עם כל אחת התפתח סוג קשר מסוים, ובעומק מסוים. אם מפריע לך שאתן לא מספיק קרובות יש לך 2 אפשרויות : אם את מרגישה שיש נכונות מהצד השני אז להגביר (כשאפשר) מפגשים משותפים שיחזקו את הקשר, ואם לא – אז להסתפק בקשר הספציפי הזה כמות שהוא, ולנסות לפתח קשר קרוב עם מישהי אחרת. אנחנו יכולים להתפלא כמה אנשים טובים יש מסביבנו שמעוניינים בקרבתנו, וקשר אמיץ איתם יכול לעשות טוב לשנינו. כך שהגדלת מאגר החברות שלך כרגע לא יזיק.
והנה, החופש אוטוטו מסתיים, ושנת הלימודים תזמן מן-הסתם הזדמנויות מגוונות בתחום הזה.

ולגבי מספר החופשים שנשארו....:
אני זוכרת שכשאחת החברות הממש-ממש טובות שלי התחתנה (ואת יודעת איך זה, יש חשש שהקשר כבר לא יהיה איתן כמו פעם..) חברה אחרת שלי אמרה לי שבע"ה נצליח לשמור על הקשר עם הכלה, ואם לא- הקב"ה יזמן וימלא צרכינו בדרך אחרת.

אמן.


בהצלחה רבה!
כאן בשבילך,
אורית.

Orit.kislev@gmail.com