שאלה
שלום,אמא שלי לומדת במכללה מסוימת.
אך יש לה שם בעיה - למקצוע הזה לא פונים דתיים רבים (במקרה שלה היא היחידה).
מישום שמדובר בכיתה יחסית קטנה,כ10 אנישים (90
אחוז נשים)הקטע החברתי משחק תפקיד גדול.
לכן לאחר הגשות כולם הולכים ביחד למסעדה ועושים כיף או נפגשים וכו'.
הבעיה התחילה לפני זמן מה שאחת מהנשים "בכיתה" החליטה שנמאס לה מאמא שלי (לאחר שפשוט ניצלה אותה - טרמפים וכו') ופשוט הפסיקה להתיחס אליה. עכשיו אמא שלי היא לא אדם כזה. אבל הסיפור גרם לכמעט כל הכיתה כאילו ללכת נגד אימי. לכן מאז הן הפסיקו ללכת למסעדות כשרות ולעשות דברים שיתאימו גם לאמא שלי.
בכל מקרה הסיפור שאני מתארת כאן נשמע תינוקי
ומתאים יותר לדרמות של כיתה ז' אבל מה לעשות
יש אנשים שלוקחים את זה איתם גם לגיל 40
ולצערי זה משפיע מאוד.
השאלה שלי היא איזה עצה הייתם נותנים לאימי
כדאי שתתחיל את הסימסטר הבא שלה בכיף עם יותר
ביטחון ומשהו לחכות אילו.
תודה רבה
הבת המודאגת.
תשובה
שלום וברכה
השאלה שאת מבקשת לעסוק בה אינה תינוקי כלל ועיקר. גם בחברת המבוגרים יש צורך בהתקבלות וביחס אנושי, וכשאלה לא קיימים מאוד קשה לחיות כך ולהתנהל כך.
ייתכן והטוב ביותר לאמך הוא באמת לזכות בהעצמה. אפשרות אחת היא ללכת לייעוץ נפשי. בדיוק לשם כך הוא נועד – היועץ עוזר לאדם להוציא מהכוח אל הפועל דברים שקיימים בו, ועל ידי כך מתעצמת יכולתו להתנהל בחברה הקשה. אפשרות שנייה היא לקבל את התמיכה העצמית וכן מהמשפחה לדבר על זה עם החבורה או לשלוח מייל לכולם המתאר בעדינות את התחושה ואת הרצון שכולם יהיו ביחד ויעשו דברים שמתאימים לכולם. צריך לזה כוחות נפש גדולים, אולם מניסיוני למדתי כי כאשר מצליחים לחלץ כוחות אלה מגיעים להרבה דברים טובים.
אני מקווה שהיא תצליח ללכת באחד משני המסלולים ואז מעמדה ומצבה העצמי יהיו הרבה יותר טובים.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם