שאלה
שלום רב!
לאחרונה עליתי לשיעור א'..ומאוד קשה לי!
לא רק שאני מתגעגע הביתה, ולא רק שהסדר יום עמוס מאוד ולא נותן הרבה זמן לנוח, הכי קשה לי זה עם שמירת הברית. השבוע, לראשונה מזה שנתיים, הצלחתי להישמר מן העבירה שבוע שלם, ולמרות שזה הישג - ואני עדיין מחזיק בו בדקות אלו - אני לא מצליח להרגיש שמח. אני מרגיש שיש לי מחסום מסויים על הנשמה... מחסום שלא נותן לי לשמוח ומפסיק לי את השמחת חיים , מחסום שמקשה עליי להתיישב ללמוד, ממש קשה לי לשבת ללמוד.. ולא רק זה יש לי גם בעיות קשב וריכוז (ADHD) שעוד יותר מקשות עליי... בקיצור, אני ממש אובד עצות, נמצא כל הזמן בדיכאון ומרגיש מפוחד ומרוחק.. יש קיר ביני לבין אלוקים! אני לא מצליח להתחבר אליו! ולא משנה כמה אני מנסה... אני מנסה להתכוון בתפילה אך לא מצליח, אני מנסה ללמוד אמונה, יראה, מוסר, וכל השאר.. ולא מצליח! בקושי גמרא אני מצליח.. וזה ממש ממש מכביד עליי, לפני שעליתי לשיעור א' הייתה לי שמחת חיים , הרגשתי כ"כ טוב ומסופק מהחיים... ועכשיו כלום! אפס! אני אפס! קשה לי!!! אני אשמח אם תוכלו לעזור לי בכל התחומים שהזכרתי לעיל.. בתודה!
תשובה
שלום וברכה!
א.סליחה על האיחור בתשובה.
ב.אני חושב שהגדרת את השאלה הכי טוב בכותרת, "ישיבה".
אני אכתוב פה כמה יסודות, אני מקווה שהם יעזרו ואם הם לא אשמח להמשיך לדבר איתך דרך המייל.
[1.המעבר משמינית לשיעור א´]
האדם שהתרגל עד כה להיות במסגרות שמחייבות אותו, לקום בבוקר, להתפלל בזמן מסויים, להכנס לשיעורים מסויימים, להיות הכל בצורה מאוד מוכרחת, הכל אתה ´חייב´ לעשות. ופתאום מגיע שיעור א´ ואתה לא ´חייב´ רק אם אתה ´רוצה´... אז פתאום הבחירה הזאת מבלבלת אותך, כיון שאתה לא רגיל שיש לך את החיים שלך בפני עצמך, ולכן אתה פתאום מרגיש שאתה צריך להחליט, ואם עד היום החליטו בשבילך הכל, היום אתה אחראי, האחריות הזאת היא כבידה, היא רצינית, היא קשה ולכן היא ´מפחידה´.
אך האמת היא שהיא יכולה להיות כשם שהיא ´מפחידה´-[משמחת!] מה הכוונה? אתה יכול לשמוח שעכשיו סוף סוף אתה מצליח ללמוד לבד, אתה עושה דברים מתוך הרצון שלך ולא כי כפו עליך להיות במקום מסוים.
[2.המעבר בין הניוטרל לדרייב]
אתה יודע, אחד הדברים המענינים במעבר בין כפיה לרצון שבעצם הנשמה שלך מתנערת מהכבלים שכבלו אותה עד כה כל הרצונות והכפיות שהיו חיצוניות לך, ועכשיו אתה סוף סוף בוחר משהו מרצונך, ומחליט להקשיב לנשמה שלך.
אז המעבר הזה הוא חד, והוא קשה, ובמיוחד כמו שתיארת את הבעיה שיש לך לשבת, ממילא זה רק מקשה. יותר ויותר.
אז בא נאמר שיש כאלה המעבר הוא אוטומטי אתה צריך כנראה רכב ידני, מעבר מהילוך ראשון לשני אצלך הוא יקח יותר זמן, ואתה צריך לדעת לנתב את עצמך לאט לאט...
[3.לימוד תורה לפי התאמה-]
הרב קוק זצ"ל כותב בספרו "אורות התורה", שאדם שמתאים למקצוע מסויים בתורה צריך לדאוג שבזה הוא יעסוק בעיקר, זאת כנראה הנקודה והאות המיוחדת שלו בתורה. כפי שידוע שיש 60 ריבוא אותיות לתורה [שזה ביטוי לכך שלכל אחד מעם ישראל יש אות בתורה, יש את החלק המיוחד בתורה שלו שאחר לא יכול לקחת אותו, אני לא יכול לקחת את החלק שלך בתורה, ואתה לא יכול לקחת את שלי, אבל כל אחד מאיתנו צריך לעבוד ולמצוא את האות המיוחדת שלו]
אז אם אתה רואה שמה שמתאים לך זה ללמוד גמרא בעיון לך על זה, ותלמד רק את זה, אתה רואה שאמונה יותר מתאימה לך אז תלמד אמונה בעיקר, כמובן שצריך לעשות סיוג אחד וזה שאתה צריך ללמוד גמרא כחלק בלתי נפרד מהיום, כי לגמרא מעבר לערך הלימודי יש ערך סגולי שחכמים כשהמשילו את התורה לחלקים מסוימים המשילו את הגמרא ללחם, ובלי לחם אי אפשר לחיות.
[4.אפס, אחד, שניים, שלושה...]
אולי היום אתה מרגיש אפס, וזה בגלל שהכל כל כך חשוך מסביבך, אבל תנסה קצת להתרומם להביט מסביבך, להביט לכמה טוב ואור יש באמת מסביב, האור והשמחה זו נקודה שתלויה [בך], אתה צריך להסתכל מסביב וללמוד להביט על הטוב שיש בכל דבר, והאמת היא- [שיש כל כך הרבה טוב בעולם!]
ואז במקום אפס תגלה שאתה פתאום עשר, מאה, אלף וכן למעלה למעלה...
[5.להתחבר לאלוקים-תפילה...]
קשה לך עם הקשר לקב"ה, תדבר איתו, תספר לו את כל מה שעובר עליך, תתפלל במילים שלך ללא קשר לתפילה של שלושת התפילות.
תנסה לדבר מהלב, לספר את הקשיים באמת, לא מן השפה ולחוץ, אלא באמת. ותראה שלאט לאט ההרגשה משתפרת, שיש לך עם מי לדבר, זה נותן כוחות.
[6.הוצאת זרע לבטלה-איבוד ה´שמחה´]
כשאדם היה רגיל להוציא ועכשיו פתאום הוא מפסיק כמו כל התמכרות קשה לו, ההתמכרות מושכת אותו, והוא מרגיש מדוכא כי הוא לא עושה את מה שכביכול "טוב" לו, אבל הטוב באמת הוא לא להוציא זרע לבטלה, וההתמכרות היא זאת שמקשה עליך לצאת מזה וגורמת לך לדיכאון.
אתה צריך להשתדל להסיח את דעתך מהנושא הזה כלל, תנסה לעשות ספורט, לשחק כדורסל, כדורגל, וכדו´ תרוץ בלילות, תלך לישון עייף, לא לישון כשאתה עירני.
לומר קריאת שמע שעל המיטה, ולהתכוון בכל מילה כדי שהקב"ה ישמור עליך בלילה.
[והכי חשוב שגם אם נפלת לא להתייאש! הקב"ה אוהב אותך בכל מצב! מחכה לך תמיד שתשוב אליו, שתתקן את החטא! ותמיד אפשר לשוב!]
לאט לאט אתה עוד תצליח לצאת מזה, ההרגשה של שבוע אחד היא נפלאה ומה עם הרגשה של חודש שלם? ושנה? ועשר שנים? איזו סעודה גדולה אתה יכול לעשות אחרי כזה עשר שנים? איזה שמחה!
זה אפשרי! אם תאמין בעצמך, ותאמין שאתה תצליח לצאת מכל הקשיים, לאט לאט...
[7.הישיבה...]
אני מסיים בכותרת, אני לא יודע באיזה ישיבה אתה נמצא, אבל אני יכול להיות בטוח בדבר אחד, שאם תפנה לר"מ שלך הוא ישתדל לעזור לך, הוא יבנה לך תוכנית ביחד.
אתה צריך בשביל זה להפתח ובאמת לנסות לדבר איתו על כל הקשיים ובעז"ה עוד תעלה ותעלה למעלה למעלה.
אני מקווה שזה עזר ושוב אל תתבייש לשאול במייל שלי
elchananshmuel@gmail.com
כל טוב ברכה ושמחה!
המון ב"הצלחה!
אלחנן.