התחזקות

בעז"ה

שלום רב, פורים שמח!

ראשית כל, מגיע לך כל הכבוד על תהליך ההתחזקות.
עצם ההמצאות בתהליך מתמיד של התקדמות הוא דבר עצום וראוי להערכה, חזקי ואמצי!

פעמים רבות דווקא שאנחנו מצויים בתהליך התחזקות והתקדמות, אנו פוגשים קשיים רבים בדרך (ראי הסבר מעניין לתופעה ב'כתר שם טוב' על התורה, של ה'בעל שם טוב', על פרשת נח).

את מתייחסת בעיקר לקושי הנפשי בשל העדר הבנה מהסביבה.
בשלב ראשון, הייתי מציע שני כיוונים:
1. להמשיך בנסיון להביא את עולמך ואת ההתחזקות שאת הולכת בה לתוך היחסים שלך עם חברותייך. לנסות לספר להן ולשתף אותן. לא כדי שגם הן יעברו תהליך דומה, אלא כשם שחברות משתפות זו את זו.
2. יצירת קשרי חברות חדשים עם בנות אחרות: ייתכן ובאולפנה (אינני יודע אם זו אולפנה קטנה, בה את מכירה את כולן, או גדולה - שאת לא מכירה את כולן) ישנן בנות נוספות שעוברות תהליך התחזקות דומה, או שהן הולכות לשיעורים, לומדות בצורה עצמאית וכו' - נסי למצוא אותן ברחבי האולפנה ולהתחבר עמן.
אם לא באולפנה - חפשי בשיעורים שאת הולכת לשמוע בנות נוספות אליהן תוכלי להתחבר. ייתכן ובסגרת השיעורים תוכלי ליצור קשרים חדשים.

נראה לי שבינתיים לא כדאי לך ללחוץ על אימך למעבר, לא כדאי ללכת ראש בראש כנגד ההורים. ככלל, כדאי להבין ולראות א הדברים גם מנקודת מבטה, כאם הדואגת לעתידך.
אם תרגישי אינך מסוגלת כלל, הסביבה מדרדרת אותך מאוד ואין לך חברות כלל - נסי להעלות את הנושא באזני אימך ולשתף אותה שוב בקשיים ובלבטים.

פורים שמח!

חגי (המשיב אינו רב).