התחזקות ומשמעת עצמית

שלום לך!
מחילה על העיכוב בתשובה! אירועי החנוכה וכו'...
תודה על הפרגון.. תמיד טוב לשמוע חיזוקים!

ובכן, לשאלתך המתוקה, הכנה והאמיתית...
קודם כל- אשרייך!
אין נעימה מההרגשה של הישגים.
של "יגעת ומצאת- תאמין". התחושה הזו שאם עובדים רואים תוצאות.
עצם זה שאת יודעת ומסוגלת להגדיר את ההתחזקות שלך היא כשלעצמה מספקת ויש בה כדי לדרבן להתקדם עוד ולשאוף מעלה!
דבר שני- גם להגדיר את הבעיה כ"חוסר משמעת עצמית"- יש בה נתינת תשובות והיא חצי עבודה. כשמזהים את הבעיה יותר קל להתמודד איתה.

אז מה עושים??
את מתארת הרגשות של אשמה עצמית- שאת יודעת בזמן החטא שאת חוטאת ובכל זאת קשה לך להתנתק ממנו. סוג של "חטא במזיד" שיוצר תחושה קשה, גם כי את מרגישה "בוגדת" וגם כי זה מאכזב אותך שאת נופלת.
ובכן..
משמעת עצמית היא דבר שניתן לעבוד עליו. זהו לא "מום מולד" שאין לו תקנה. כמו כל מידה או הרגל, חינוך עצמי נכון- יכול להביא לתוצאות!

ישנן שתי בחינות של עבודת ה' שאנו מצווים עליהן-
אהבת ה' ויראת ה'.
אהבה זה הצד בו אני מרגישה שאני כ"כ אוהבת את הבורא ומעריכה אותו על מה שנתן לי, אפשר ממש לדמות את זה לאהבת בשר ודם שאני בטוחה שחוויית פעם- או חברה טובה, או אמא שלא רוצים לאכזב אותה כי אוהבים אותה ויודעים שהדברים יסבו לה צער, או אף אהבה רומנטית- כשאוהבים מישהו רוצים שיהיה לו טוב! ושהוא ישמח בנו ובמעשינו. וכשם שאנו רוצים לשמח את החבר מרוב אהבה אליו כך מרוב שפע אהבה לקב"ה אנו לא רוצים לצערו. ואנו יודעים שכל מצווה פה בעולם משמחת אותו ולהבדיל כל עבירה מצערת אותו ומעבר לכך- מנתקת את הקשר שלנו אליו.
מהו "חילול" שבת, "חילול" הקודש? יצירת חלל! בזה שאנו חוטאים אנו מנתקים את הקשר שלנו עם הקב"ה ולמה שנרצה לעשות זאת??
ועל כן אהבה לפעמים היא הפתרון להגיע לשינוי הדרך. אם האדם יהיה בבחינת "מאוהב" בה'- חושב עליו כל היום, כל הזמן ה' יהיה לנגד עיניו אז הוא יחטא פחות.
(את כל הרעיונות הנ"ל תוכלי לקרוא בהרחבה ב"נתיבות שלום" לרבי מסלונים בכרך א' בנושא "אהבת ה'")

לעומת זאת, יש בחינה נוספת בעבודת ה' והיא יראה.
לעיתים חייבים להזכיר לעצמנו שיש דין ויש דיין. ושזה לא מספיק רק לאהוב את ה' ו"להתחבר" אליו. יש מצוות, יש הלכה. יש תורה ספר חוקים ועלינו "לציית" לו.
וכל אדם צריך להיות בחישוב עצמי עם עצמו- במה הוא צריך חיזוק אם באהבת ה' או ביראתו. וממילא היחס למצוות ולהלכה יהיה שונה.

דבר נוסף שיש לי להגיד לך, הוא שמשמעת עצמית באה מלימוד. עוד לימוד ועוד לימוד. לשמוע שיעור שעושה לך טוב, לקרוא ספר מחזק, לשמוע איזו שיחה של בעלת תשובה, פעולה מעוררת השראה בסניף, שיחה עם דמות רוחנית גדולה (מחנכת, רבנית, רב..)
להאזין למוזיקה שפותחת לך את הלב .

ודבר אחרון- לא בבת אחת!! וזה העיקר. אל תחמירי עם עצמך. את רק לאחרונה התחלת עם התהליך. נסי לקבל על עצמך כל שבוע עניין אחר שבו תקפידי יותר השבוע. עשי לעצמך רשימה של דברים שאת יודעת שאת חייבת בהם התחזקות ותבחרי לאט ובאופן מחושב מה את עושה ואיך. וככה לאט לאט תראי שינויים. ותתפללי על זה. על מה שקשה לך איתו. התפילה תפתח לך את הלב לעשות דברים אחרים שקשה לך איתם.
המלצה אישית- תצלמי לך ותתלי מעל למיטה את הפתיחה לקיצור שולחן ערוך- "הווה עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי לעשות רצון אביו שבשמיים" וממילא זה ישנה לך את היום... (זו המלצה אישית, מניסיון(: )

"עלה למעלה עלה,
כי כח רב לך
יש לך כנפי רוח
כנפי נשרים אבירים,
אל תכחש בם-
פן יכחשו לך!
דרוש אותם וימצאו לך מיד"
(הרב קוק)

יש לך כח! אל תשכחי... עלי איתו מעלה מעלה.
שה' יאיר דרכך .
בהצלחה רבה וכל טוב,
אשמח לשמוע ממך עוד-
inbalush.w@gmail.com
ענבל