שאלה
שלום כבוד הרב
אני בחורה בת 28 מאמינה , אך לא דתיה.
התחתנתי לפני מספר חודשים ומאז "לקחתי על עצמי מספר דברים" בהתקרבותי לדת כמו: שמירת טהרת המשפחה, קריאת שמע וברכות השחר.
נכנסתי להריון מהר תודה לאל, אך ההריון לא התפתח ונאלצתי לעבור גרידה.
במהלך כל חודשי הנישואין הנני מחפשת עבודה אך לשווא.
אני מרגישה שככל שאני מתקרבת לדת, החיים נהיים לי יותר קשים "ונופלות" עליי מכות קשות יותר. מכולם אני שומעת כי אלו רק נסיונות וכי צריך לזכור כי הכל לטובה. וכך אכן הרגשתי כל התקופה האחרונה, אך עכשיו אני מתחילה להתייאש.
שבוע שעבר בכאב רב הפסקתי את ההוראת קבע לישיבה בה אני מעשרת, אך לא יכולתי להמשיך לעשר כשאין לי ממה.
מצבי הנפשי מעורער בשל התקופה שאין אני עובדת, בשל השהיה הממושכת בבית, ועל כן עולות בי תהיות וספקות לגביי התחזקותי.
אשמח לשמוע תגובתך בנושא
שבוע טוב
תשובה
שלום לך
החיים הם אתגרים וקשיים.
כל עבודת השם היא אתגרים שהוא מזמן לנו ואנו משתדלים לעמוד.
לפעמים יש גם ירידות קשות - תעייני הערב בחומש שמות מה קורה כאשר משה מבקש בשם הקב"ה מפרעה לשחרר את בני ישראל. 'תבן לא ינתן לכם' זה קשה ביותר, במקום שחרור החמרת השיעבוד.
גם למשה רבנו זה קשה מבחינת האמונה - תעיני בתום ליל הסדר בדברים של משה לקב"ה. (אני ממליץ לעיין דוקא בזמן זה, או לפחות בחג הפסח)
בברכת חג שמח
דוד לוי
098987548
ניתן גם לקרוא במדרש רבה כאשר פרעה גוזר על ה'בן הילוד', כיצד עמרם מגיב (לפי חז"ל) וכיצד מרים בתו מעודדת אותו ומפסיקה את הייאוש מן הגאולה שסובב את מנהיגי הדור