שאלה
שלום לרב!
אני אספר קצת רקע על עצמי ועל המשפחה שלי, ואז אגש לשאלה וכמה שאלות מהותיות שאצפה מהרב לתשובה שתסביר לי ולמשפחה שלי ולא תשאיר אותי בספקות.
אני בחור דתי, חזרתי בתשובה לפני 5 שנים. המשפחה משפחה מסורתית חילונית לכל דבר. אבא שליע קיבל חינוך דתי ואני להפך.יש דוד אחד שחזר בתשובה והוא אדם חרדי. כשאישתו והוא היו באים הביתה הייתי אומר לעצמי:"איזה יופי הדתיים יותר קרובים לאלוקים יותר ממני, גם אני רוצה!".
רצוי לציין שאז כשהייתי ילד קטן לא טרחו להסביר לי את המשמעות של דתי וחרדי. המשפחה שומרת את חג הפסח כהלכתו ואת יום הכיפורים.
המשפחה מאוד תמכה בי וקיבלה את זה שהתחזקתי וחזרתי בתשובה. חוץ מאמא אני אוהב אותה, ולא רוצה לבזות אותה ורוצה רק לכבד אותה, ואת זה לקח לי המון זמן להבין.
התחלתי בשמירת שבת כהלכתה והיה לי קשה מאוד, והתחלתי לשמור על השבת בהדרגה. השבת אצלנו מתנהלת כך: יש את ההכנות לשבת, ואת הבישולים והנקיונות שהכל אמא עושה. בכניסת השבת אני ואבי הולכים לבית הכנסת לתפילה. אחר כך יש קידוש, ונטילת ידיים )למי שמעוניין כמוון( ואחרי יושבים לאכול את ארוחת השבת.
אחרי הסעודה מתנהלים חיים כמו ביום חול. אין שמירת שבת, נוסעים ברכב בשבת, ישטלויזיה דלוקה ביום השבת עצמו.
בשבת בבוקר, אבי ואני הולכיחם לתפילה ואז אני מנהל את הקידוש, וכל אחד הולךלעניניו.
במקרים אחדים אני מוצא את עצמי בחילול שבת כל שבועיים כשאני מגיע הביתה. האוכל מתחמם בערב שבת, ואין שום בעיה, הבעיה מתחילה מהבוקר עצמו. כשאני מבקש מאמא ואומר לה" אני רוצה לאכול אני לא מתכוון שהיא תחמם את האוכל במיקרוגל ותגיש לי אותו, אלא מנסה לרמוז לה שאני רוצה לאכול.
חשוב לציין שהכלים בבית טרפים ואוכלים בהם בשר וחלב, ואין הפרדה בין הסירים והכלים בבית.
מה אני אמור לעשות ואיך אניאמור להגיד.?
יש היתר לחמם את האוכל , בסברה שאין לי אוכלאחר לאכול?
תודה.
תשובה
בעזה"י
שלום,
אני מצטער על שלקח זמן רב לענות.
העומס לעיתים גדול ואת שהלב חושק הזמן עושק...
לשאלתך,
אתה בעיצומו של מהלך חשוב מאד- מהלך של חיפוש אחרי עצמך!
כן! אחרי עצמך.
חזרה בתשובה, הרבה לפני שהיא חזרה אל הקב"ה, היא חזרה אל עצמנו. היא מהלך של בדיקה, גישוש, חיפוש תהייה ושאלה "מי אני?" או יותר נכון "מי אני רוצה להיות?" "מי אני מיועד להיות?"
התשובה לכך היא גדולה ואינה מסתכמת רק ב"שמירת תורה ומצוות" או "בלהיות דתי" (אם כי מדובר בחלק חשוב ומרכזי מהזהות שלנו...).
וככל דבר גדול ומשמעותי- הוא דורש זמן, כוח, סבלנות, התמדה וכו'.
ובעיקר ההבנה שמדובר בהליך, בחזרה מתמדת ומתמשכת שלוקחת זמן, לא הכל בבת אחת.
תתחיל במה שאפשר- שבתות. להכין מראש את האוכל ולקנות פלטה חשמלית שתדלק כל השבת ולפני שהולכים בבוקר לבית הכנסת שמים את האוכל על הפלטה- עד שחוזרים הוא כבר חם.
כשרות- ככל שתוכל, קנה סירים משלך ובקש מאמך לא לערבב בשר וחלב, זה לא כל כך קשה ואני לא חושב שהיא תתנגד.
העניין המרכזי- לא לנסות לשבור את כל הכלים בבת אחת, גם כיבוד הורים היא מצווה גדולה. אין זה אומר שאם הם יגידו לך לעבור עבירה אתה תציית אבל זה כן אומר שמתאמצים לא לצער אותם ולא להכעיס אותם.
חשוב מאד גם למצא מישהו שילווה אותך, רב בבית הכנסת הקרוב, שכן דתי שמוכן למשימה, אדם שתוכל להתייעץ איתו בכל פעם.
והעיקר- לא להתייאש, להמשיך לטפס ולעלות לאט לאט בדרך העולה בית אל.
בהצלחה ובברכה
אור
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם