התורה שוביניסטית???

שלום לך.

אינני יודע את מי שמעת מנסה להסביר עד כמה התורה איננה שובניסטית. יש לנו כבני אדם החיים בעולם ערכי מודרני סתירה בין ערכים המצויים כיום בעולם, לבין ערכי התורה. לדוגמא גזענות. גזענות בעולם המודרני והנאור היא מילה גסה, אך מה לעשות והתורה אכן רואה הבדלה ועושה הבדלה בין עמים ובין גזעים שונים. דוגמא נוספת היא השובניזם. גם זו מילה שהס מלהזכירה בעולמנו הנאור והמתקדם, אך נראה שהתורה לא מיישרת קו עם הערך הזה.
אפשרות אחת לפתור את הסתירה הזו, היא לנסות להתאים את התורה לערכים הנפוצים היום בעולם. אני מבין שאלו ההסברים ששמעת. לדעתי אין זה פתרון אמיתי ועל כן הוא גם לא נכון. עלינו לברר לעצמנו בדיוק מהם הערכים שאותם מנסה התורה להנחיל לנו, ולעמת אותם מול הערכים המוכרים לנו מהאנושות ולהגיע להבנה מה אנו לוקחים מערכי המוסר האוניברסליים, ומה אנו דוחים מפני ערכי התורה.
קשה לי לומר באופן נחרץ שהתורה היא שוביניסטית, אך היא בהחלט מבדילה בין גברים לנשים בהרבה מאוד הלכות ודינים. התורה איננה מסמך משפטי טכני בלבד, אלא היא שיקוף של נשמתנו ושל המציאות הרוחנית של העולם, ומחוייבת ממנה. על כן, כפי שהקב"ה ברא את האשה שונה מהגבר במרכיבים פיזיולוגיים, כך הוא ברא את נשמתה שונה מנשמת הגבר. על כן, ההבדלה ההלכתית איננה החלטה שרירותית סתמית, אלא היא נובעת מהבדל אמיתי שקיים בין שני המינים, וחלקו גלוי לעין כל, בהבדלים פיזיים, תרבותיים, מנטליים ופסיכולוגיים.
פתחתי את ההסבר באמירה שקשה לי להגדיר את התורה כשוביניסטית, כי אמנם הקב"ה ברא את האיש והאשה שונים והוא אף נותן לזה ביטוי בתורתו, אך אין כאן שום נחיתות של האשה כלפי האיש חס וחלילה, ובטח שאין שום היתר להתעלל באשה. גם אילו היינו אומרים שהיא נחותה, וכי נחותה היא מן הבהמה שעליה נצטוינו בצער בעלי חיים? לפחות מדרגתה מדרגת אדם שעליו ציונו הקב"ה "ואהבת לרעך כמוך" כיצד ייתכן אפוא להעלות על הדעת שיהיה מותר להכותה ולהתעלל בה?
אני אינני מכיר דעות שהתירו להכות את הבעל. צריך לזכור שהיהודים לא חיו בבועה, ובעולם היה הבדל מעמדי חריף בין גברים לנשים, ובזמנים ומקומות מסויימים היתה הכאת נשים נורמה נפוצה (כמו שעד היום ישנן תרבויות בהן גניבה למשל, היא נורמה נפוצה) וישנם רבנים שנתנו לנשים עצות טובות איך להתמודד במציאות הזו, שכדאי לאשה לקבל הכל באהבה וכו´, כדי לשמור על שלומה ושלום ביתה. אין פה שום היתר לבעל להרביץ ח"ו. תורתו של הקב"ה כולה נעם ולא ייתכן שתתיר דבר כזה. זכורני שהרב אבינר ציטט פעם במדורו שב"באהבה ובאמונה" שורה של ראשונים המדברים בחריפות על תופעה קלוקלת ופסולה זו.
וכך פוסק הרמב"ם להלכה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, בדור בו הכאת אשה היתה דבר נפוץ ומקובל בעולם (הלכות אישות פרק טו, הלכה יז-כ):
"וחובה על כל איש לקנות לאשתו, אמרו חכמים אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה, ולא יקנא לה ביותר מדאי, ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה.
וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז.
וכן צוו חכמים על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי ויהיה לו עליה מורא ותעשה כל מעשיה על פיו ויהיה בעיניה כמו שר או מלך מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל שישנא, וזה הוא דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים הטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח".

הרבנים לא הגזימו עם האפליה שלהם, אלא ביטאו את רצון ה´ בעולם ע"י פירוש תורתו ופסיקת ההלכה. אמנם מטבע הדברים הדורות משתנים והולכים, ובהתאם לזה גם ההלכה עוברת אי-אלו תמורות כנדרש מתורה שבעל פה. ייתכן שבאופן אמיתי ההבדלים בין הנשים לגברים היו יותר חדים בעבר, והנגזרות ההלכתיו היו יותר חדות בהתאם, ואילו היום ישנם שינויים מסויימים (כפי מה שרואים בעולם התורה. אני אומר זאת כפרשנות בדיעבד למציאות בעולם הפסיקה, ולא כקריאה ליזום מגמות מכוונות בהלכה).
לגבי סרבני גט. הבעיה היא קצת יותר מורכבת מהפתרון שאת מציעה וטובי הרבנים יושבים על המדוכה לפתור בעיה זו. לברור נושא זה ביתר עומק אני מציע לך לפנות לרב שרלו דרך אתר מורשת. הוא מומחה גדול בעניין וכואב אותו בכל נימי נפשו. אני רק ניסיתי לענות על הנקודה העקרונית.

כל טוב

ידידיה