שאלה
האם התורה מותאמת עם טבעו של האדם ? משום שישנם מקורות מהם משמע לא כך.
למשל- ההסבר המפורסם מדוע יושבים בסוכה דווקא בחודש תשרי, משום שדווקא בחודש זה טבע האדם הוא ללכת מהסוכה לבית, רואים מכאן לכאורה שהתורה שונה מטבע האדם- טבע האדם בתשרי להיכנס לבית, ועם ישראל בתשרי מצטוה לצאת לסוכה.
למשל- ההסבר המפורסם למה מורא אם קודם למורא אב, כדי להילחם בטבע האנושי שלפיו מורא אב צריך להיות קודם למורא אם, גם מהסבר זה לכאורה מוכח שטבע התורה לא תמיד מתאים לטבע האנושי.
האם אכן ניתן להוכיח מהמקורות שהבאתי שהתורה לא תמיד מותאמת לטבע האדם ??
תשובה
שלום רב
התורה מבקשת להתוות דרך חיים של המבקש ללכת באורו של הקב"ה. אור ה' שונה מהבנת האדם הפשוט: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'". האמונה שלנו בקב"ה כוללת לעשות דברים שההגיון הטבעי שלנו אומר לנו לעשות ההפך מהם. לכן, כפי שהדגמת התורה הקדימה את מורא אם למורא אב, כדי להראות שהחובה ליראה מההורים שקולה בשניהם.
גם לעניין הסוכה, התורה אומרת לנו לצאת מהבית לסוכה דווקא בזמן האסיף, בזמן בו כל העמל של השנה החקלאית מגיע לשכרו. הסיבה לכך היא כדי לגרום לנו להבין שיש משהו עליון שבזכותו מגיע השפע לאדמה, דבר שאפשר להרגיש באופן בולט בסוכה הצפופה והחמה/קרה ולא בבית הנעים והנוח.
ניתן להסביר בשכל את כל מצוות התורה, אך הדבר נובע קודם כל מהבנה שהקב"ה, הקיים למעלה מהבנתנו, רוצה שנקיים עולם בדרך המתוקנת והנכונה ביותר, וכדי לעשות זאת יש לשמוע בקולו ולקיים את מצוותיו.
אריאל
(המשיב אינו רב)