התורה כפשוטה או לא?

שלום וברכה,
שאלה חשובה שאלת, אך התשובה עליה פשוטה מאד.
רב סעדיה גאון, בספרו אמונות ודעות, לימד אותנו כלל פשוט:
את הכל יש להבין כפשוטו, מלבד 4 מקרים:
1) כשפשט הדברים מנוגד למה שאומר השכל.
2) כשפשט הדברים מנוגד למה שאומר החוש (=המציאות הברורה הנקלטת בחושים).
3) כשפשט הדברים סותר פסוקים אחרים.
4) כשיש מסורת מחז"ל (כלומר, תורה שבעל פה, שניתנה גם היא יחד עם התורה שבכתב) שיש להבין את הדברים לא כפשוטם.
ואתן דוגמא לכל דבר (חלק מהדוגמאות מרס"ג, וחלק ממקורות אחרים):
1) ישנם פסוקים רבים המכילים תיאורי הגשמה ביחס לבורא: "יד ה' ", "עיני ה' ",וכדו'. כיוון שהשכל מחייב שהבורא אינו בעל גוף מוגבל בוודאי שהדברים אינם כפשוטם, אלא "דיברה תורה כלשון בני אדם", כדי לקרב את הדבר להבנתנו.
2) לגבי חוה כתוב שהיא "אם כל חי", כיוון שברור מהחוש שהיא לא האם גם של האריות והדובים, צריך לומר שהכוונה ל'אם כל חי מדבר', כלומר, אימו של המין האנושי, האדם.
3) פס' אחד אומר:"לא תנסו את ה'", ופסוק אחר אומר:"ובחנוני נא בזאת", לכאורה סתירה מפורשת, לכן יש להסביר אחד מהם לא כפשוטו, או למצוא חילוק ביניהם.
4) כתוב בתורה: "עין תחת עין". חז"ל אומרים שאין הכוונה כפשוטו שמי שהוציא את עין חבירו, כעונש יש להוציא את העין שלו, אלא כוונת התורה שעליו לשלם את דמי העין (כמובן שיש בזה גם היגיון רב. אין זה צודק להוציא עין בתמורה להוצאת עין- ומה אם זה שהוציא את עין חבירו יש לו רק עין אחת, וכעת אם נוציא לו יהיה עיוור לגמרי, האם זה שקול למה שהוא עשה לחבירו שנשארה לו עין אחת?
ובכלל, איך נעשה את זה – האם נוציא לו עין בניתוח בהרדמה? האם זה שקול למה שהוא עשה, הרי הוא הכה את החבר שלו בלי הרדמה? אלא מה, פשוט ניתן לו אגרוף ישר לעין? אנחנו עלולים להרוג אותו בטעות, וגם זה לא צודק. לכן הדבר הכי הוגן שאנחנו יכולים לעשות הוא שהוא יפצה את השני בתשלום דמי העין, כמו שאומרים חז"ל.
מלבד המקרים הללו את כל התורה יש להבין כפשוטה ולקיים את הכתוב בה. את פירוט הדברים תוכל למצוא בספר אמונות ודעות, חלק ז', פרק א'.
כל טוב
יוני, חברים מקשיבים