"התורה היא שטויות"?

שלום רב

הטענה הזו מוכרת וידועה כבר שנים רבות. צריך להדגיש שזהו יסוד התורה בכך שיש "משפטים" מחד גיסא, אך גם "חוקים" מאידך גיסא. ההבדל ביניהם הוא שמשפטים הם דברים המובנים ומסורים ללב, וחוקים הם דברים לא מובנים.

יכול להיות שיש גם מסרים חיוביים במצוות השונות. לזה קוראים "דרישת טעמא דקרא", הטעם הסמוי מדוע הקב"ה ציווה אותנו מצווה מסוימת. אנו מנועים מדרישת טעמא דקרא היות וזו מלאכה מאוד מסובכת ומסוכנת, שפעמים רבות קל ליפול בה לפופוליזם.
מעבר לכך, יש ערכים חיוביים שניתן ללמוד מהתורה, אבל צריך להיות להם מקור ברור כדי שאפשר יהיה לטעון שגם מצווה מסויימת מלמדת על הערך הספציפי הזה.

גם אם הדוגמאות שהובאו בשאלה נכונות (ומסופקני אם כך הדבר), בשלב מסויים זה ייתקע. כבר בתורה עצמה מוגדרת מצווה כחוקה - פרה אדומה. מדוע יש בה צורך? כמו כן יש איסור על כלאיים ושעטנז. מה הסיבה שלהם? וכן הלאה, מצוות רבות שלא ניתן להסבירם.

מכאן ניתן לצאת לשתי מסקנות הפוכות: או שהמוסר האנושי אמת (באופן בלעדי) או שהתורה אמת. לא ניתן לטעון את שתי הטענות יחד. לא ניתן לטעון שהמוסר האנושי וההגיון שלי הוא האמת, והתורה רק באה לחזק את זה, כי עובדה שהיא לא מחזקת את זה אלא קובעת בעצמה את הערכים שלה, וזה כולל בתוכה גם פרה אדומה ושעטנז, וקורבנות וקדושה וטהרה.

אנחנו מאמינים שהתורה היא ספר היסוד שלנו, והיא מבקשת להנחיל לנו את הערכים הנכונים ואת המצוות, לא בגלל שזה מסתדר לי עם השכל או בגלל שזה חכם להמציא את המצוות הללו - אלא בגלל שזהו הציווי הא-להי, וכך הקב"ה בחר שהעולם שלו ייראה ושאלו יהיו המצוות שמקרבות אותנו אליו.

שנזכה כולנו לעשות תשובה (עוד עיקרון אלוקי שמופיע בתורה, אך לא ברור כלל על פי המוסר האנושי - "מה הוא [הקב"ה] רחום, אף אתה [האדם] היה רחום") בימים אלו!

אריאל
(המשיב אינו רב)