שאלה
שלום
בתקופה האחרונה אני נתקלת בקשיים עצומים בקיום מצוות, תפילה ושאר גדרים מסוימים. אני מבטלת לעצמי גדרות במחשבה שאני לא זקוקה להם, כגון מוקצה, איסור נגיעה קלה ביותר וכו'. כאילו יש בי משהו שמסנן.
אני מרגישה רחוקה מאד מהקב"ה ואינני יודעת מה לעשות. אני גם לא מצליחה להקפיד על התפילה אחת ביום, מאד קשה לי להתפלל בבוקר, היצר חזק ממני ואני מרגישה שהוא כבר נהיה המרכזי בחיי.
מצד שני, על מצוות שבין אדם לחברו יותר קל לי איתם מפני שאני יותר רואה בחשיבותן.
מה עלי לעשות???
תשובה
ב"ה י' מנחם-אב תשס"ב
לשלומית שלום רב!
אני מחזק את ידיך בהקפדה על מצוות שבין אדם לחבירו, ובאמת הקפדה זו עושה נחת רוח בשמים, שהרי מצוות אלו יקרות בעיני הקב"ה לעיתים ממצות שבין אדם למקום, מופיע במדרש שעל מצוות אלו הקב"ה אינו מוחל ומעניש בחומרה, כך היה דינם של דור המבול שהיה נגוע בעבירות אלו שנידון לכליה מול דור הפלגה שהיו מאוחדים וזהירים במצוות שבין אדם לחבירו, ועשו מלחמה נגד הקב"ה ודינם היה פיזור ולא כליה.
אלא שאת צריכה לדעת שהתורה היא מקשה אחת, וגם המצוות שאנו מתייחסים אליהם כמצוות שבין אדם למקום בעומק הם גם מצוות שבין לחבירו. מצוות אלו הם הדרך היחידה שלנו להתקרב לקב"ה כעם. ולכן כל מי שאינו מקיימם פוגע בעם כולו, בהארת הפנים שהקב"ה מאיר עלינו.
"מצוה" היא גם מלשון "צוותא" שבעזרתה אנו ביחד עם הקב"ה כפרטים וכעם. ברור שיש ענין להתעמק בכל מצוה ומצוה על מנת לנסות ולהבין כיצד מצוה זו מקרבת אותנו לקב"ה, אבל אנו מקיימים את המצוות הפרטיות גם אם עדיין לא הבנו כל פרט ופרט, בגלל הבנתנו את הענין בכללותו.
אני ממליץ לך להתעמק בנושא זה על ידי לימוד מתוך המקורות.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם