שאלה
שלום רב.
נתקלתי במדרש הנ"ל : "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל, שנאמר וביד הנביאים אדמה (הושע יב 12) כיוון שראוהו הכירוהו, פתחו כולן פיהן ואמר זה אלי ואנוהו". "
אם כך הכוונה שהמעלה היותר גדולה היא שלא מדובר במראה של דמיון נבואי אלא ממש בראיית העינים דל עצם מוחשי?
האם הם באמת ראו דמות פיזית של גיבור מלחמה וזיהו אותה עם השם?
ואם ראו גיבור מלחמה ממש בים אז ראו גם זקן מלא רחמים ממש בהר סיני .
לעומת זאת בעל העיקרים כותב על מעמד הר סיני "
והוא מבואר כי שש מאות אלף רגלי שיצאו ממצרים, מורגלים בעבודה קשה בחומר ובלבנים, לא היו ראויין למדרגה גדולה כזו, ואע"פ כן הגיעו אליה באמצעות משה רבנו עליו השלום. אמר השם יתברך, הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך (שמות י"ח). כלומר: אני רוצה לבוא עליך ולהגלות לך במדרגה גדולה שהיא מדרגת פנים בפנים, אע"פ שאתה בעובי ועכירות החומר הנקרא עב הענן, ואינך ראוי אליה. וכל זה אני עושה בעבור ישמע העם בדברי עמך, וזו היא המדרגה היותר גבוהה שאפשר, והוא שישמע האדם בהקיץ קול מדבר אליו בזולת ראיית שום תמונה. "
נראה שיש כאן סתירה עמוקה מאוד.
לסיכום : 1)אם נכונים דברי המדרש על ראית עיניים ממש מדובר בהתגלות הימננטית לכול דבר וכמוה יש רבות במיתולויות הרבות שקראתי. ומה החידוש הגדול?
2)איך יכולה להיות סתירה כה עמוקה בין שני הדברים? והרי מדובר בנושא שהוא יסוד האמונה ממש. וכיצד נדע מהי האמת?
בתודה
תשובה
שלום וברכה!
1. הראיה הייתה ברובד הנבואי ורק התיאור המדרשי הוא בשפה האנושית כדי להבהיר את הרעיון. כלומר כמו על משה רבינו נאמר שהוא ראה את הקב"ה, את אחוריו ופניו לא ראה, אע"פ שיש לו מפגש פנים אל פנים, מדובר על מפגש של השגה נבואית גבוה ביותר ולא מדובר בחוש פיזי כלל וכלל. המדרש מחדד את הנקודה שאפילו שפחה הצליחה בים סוף להעלות לנבואה ברמה של פנים אל פנים, מה שלא היה לאף נביא גם לגדולים מביניהם ישעיהו ויחזקאל.
זה בדיוק אותו הענין שמסביר בעל ספר העיקרים ואגב לא רק הוא, אלא גם הרמב"ם, הרמב"ן, רש"י ועוד.
2. ע"פ ההסבר בסעיף הראשון, שאין כל סתירה השאלה של סעיף השני מתבטלת מעצמה.
בברכה,
חיים בריסק