התגברות ותשובה על העבר

שלום לך!
מכתבך מאוד שימח, וקצת התמיה אותי. השמחה התעוררה כשקראתי על השינוי לטובה שאת נמצאת בתוכו כבר שנה. זה משך זמן ארוך שמראה על יציבות בכיוון החדש שבחרת. אני מלאת התפעלות מיכולתך להתגבר על הכעס והעצב האין סופי שהיו בך מילדות. איזה כוחות נפש נדרשו לך למהפך זה בחייך וברגשותייך. "יחיד שעשה תשובה מוחלים לו ולעולם כולו".
אך אני תמיהה, למה את מפחדת להתקרב לאנשים דתיים? מדוע את מרגישה לידם כ"כ אפסית? הרי יש לך אופי וכח רצון כל כך גדולים שהצלחת להוציא את עצמך מבעיות מאוד רציניות ו"במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם עומדים". באופן אישי אני ארגיש כבוד גדול להכיר אותך, אבל זו לא תהיה תגובה סוביקטיבית. אני חושבת שכל אדם בעל הבנה יתייחס אליך ככה.

עד כאן הקדמה (אף שהיא ארוכה, יש בה דברים חשובים). אשר לשאלתך: "מי אני"? - את אדם מישראל שעבר הרבה צער, נפל באופן רציני, וקם ויצא מצרותיו. את אדם בעל כוחות גדולים שעבר יסורי נפש ויכל להם (=התגבר עליהם). אשרייך!
כמובן שכמו כל אחד מישראל נכונות גם לגביך מילות התפילה "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא". כל הסיבוכים והכשלונות שבעבר היו ברובד הנפשי והרוחני, אבל את כבר לא שייכת לזה ב"ה.
התבטאת שאינך יודעת מה את רוצה. אני בטוחה שאת רוצה הרבה דברים: חיים מאושרים, שמחה, הצלחה, שיהיה טוב לכל עם ישראל ועוד ועוד. אני מאחלת לך גם שלוה ושיהיו לך הרבה ידידי אמת (וגם מישהו אחד שיהיה חברך לחיים כדת משה וישראל).
הזכרת שבעבר היית בדיכאון והיו לך נסיונות התאבדות. לכן נחוץ ביותר להיות בקשר עם איש מקצוע טוב, וכדאי שהוא יהיה דתי כדי שיבין את עולמך.
את מוזמנת לפנות אלינו שוב בעת הצורך.
בידידות ובהערכה,
רחל, חברים מקשיבים