התגברות, או התבגרות עם היצר?

גלעד היקר, שלום!
לבן גוריון היו כמה משפטים מפורסמים. מלבד ´אנו מכריזים בזאת...´ הוא הספיק להגיד ב87 שנותיו עוד כמה דברים חשובים. בעיני, המשפט הכי חשוב שלו היה זה: ´עלינו לעזור לצבא [הבריטי במלחמתו נגד הגרמנים] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה [מול גרמניה]´. אני מניח שבלימודים לבגרות בתולדות עם ישראל נתקלת במשפט הזה. אם לא - זה הזמן לחפש אותו. המשמעות שלו היא שאנחנו צריכים לפעול בשתי חזיתות במקביל, גם אם יש בינן סתירה. עד כאן ציונות, עכשיו לענייננו.

בתמצית, מה שאני רוצה להגיד לך זה שאין למצב פתרון פשוט, ולכן אנחנו צריכים לפעול בשתי דרכים, שלכאורה סותרות. מצד אחד להאבק שלא ליפול, ומצד שני להתבונן במציאות הזו שאנו שוב ושוב נכשלים, ולהפיק ממנה לקח.

עד כמה שראיתי, אין למצב שאתה מתאר פתרון קליל. תוכל למצוא באתר שלנו המון המון תשובות בנושא הזה, עם מגוון שלם של עצות. להבטיח לך שזה לגמרי יעבוד? לא הייתי מבטיח. מצד שני, גם לא הייתי מתייאש מראש, ואני בטוח שאפשר מאוד מאוד לשפר את המצב הנוכחי. גם אילו לא היה אפשר לשפר אותו, היה ערך גדול למלחמה ביצר, אבל כאמור, בדרך כלל יש למאמצים שלנו תוצאות חיוביות - גם אם לא מושלמות. עד כאן צד א´.
מצד שני, מעבר לכל התיסכול שהמצב הנוכחי מייצר, אנחנו צריכים להתבונן בשאלה למה הקב´´ה יצר אותנו כך? למה הוא יצר בתוכנו יצר כזה, שבגילנו קשה מאוד להתמודד איתו? המציאות היא שכל כך הרבה אנשים נכשלים כל כך הרבה פעמים, לא? אי אפשר להגיד שזו ´פאשלה´. יש פה כנראה איזשהו מסר כלפינו!
הייתי מציע שני כיווני חשיבה, ואתה מוזמן למחוק את המיותר (או את שניהם, ולהציע משהו משלך). כמובן שאלו רק השערות, ואין לי רוח הקודש להבין את המצב לאשורו. בכל זאת אני מציע את שתי האפשרויות הללו, כי אצלי לפחות הן מרגיעות משהו בנפש, נותנות איזה פשר למצב, ומציעות כיוון עבודה שמתיישב על דעתי.
א. בגיל שבו אנחנו פורחים ומגלים כוחות עצומים בתוכנו, יש חשש גדול שנהפוך למנופחים ומלאים מידי מעצמנו. לכן הקב´´ה יצר את המציאות כך שיהיה לנו איזשהו כשלון קבוע, שיחזיר אותנו למימדים שלנו ולא יתן לנו לשגות בדמיונות. לפי זה, כשנפנים את המקום האמיתי שלנו בחיים, ונסתכל על עצמנו באופן ריאלי - הכשלונות הללו ייפסקו. שווה לנסות!
ב. במשך החיים יש כשלונות. הרבה בשוגג, וגם מעט במזיד. אנחנו צריכים לדעת להתמודד איתם, ולקום מהם. לכן הקב´´ה נתן לנו בפתח החיים = גיל ההתבגרות סוג של ´סדנת קימה´ מרוכזת... שנים של נפילה וקימה, נפילה וקימה, עד שנפנים היטב שניתן לקום מכל מצב.

אני לא לגמרי בטוח בדברים שהצעתי, ואשמח לשמוע מה דעתך, והאם הם הביאו לך תועלת. כמו שהקדמתי, כיוון המחשבה הזה נדרש במקביל למלחמה בנפילות, ולא במקומה. ממילא כל העצות האחרות חשובות מאוד (כגון: לחסום את האינטרנט, להתרחק מפיתויים קבועים, ללמוד משהו באופן קבוע, להתפלל על כך באופן קבוע, להזהר מבטלה, פעילות גופנית, וכו´). לא הרחבתי בהן רק בגלל שיש באתר אינספור תשובות שעוסקות בהן. איך כתוב לפעמים על אריזות של תרופות, אחרי הוראות השימוש? ´אין בדברים אלו תחליף להתייעצות עם רופא´. אז כדאי לך מאוד להציץ באתר (עד כאן הפרסומת).

נ.ב. נהניתי מאוד מהטעות שלך בשאלה, ואני מצטט: ´למה הקב"ה נתן לנו את היצר הרע הזה? התשובה - "כדי שנתבגר עליו" ´. עד כאן לשונך. לא רק ´שנתגבר עליו´, אלא ´שנתבגר´ מתוך ההתמודדות איתו. אהבתי!

שהקב´´ה יאיר את עינינו כולנו,
ויתן לנו עצות טובות!
אלעזר