שאלה
שלום לכבוד הרב
קודם כל רציתי רק לציין שאני מאוד אוהב את תשובות הרב שהם הלכתיות חותכות אך עם זאת בסגנון שכיף לקרוא.
לשאלה במילה מכבודו:
אני התחזקתי ביהדות שמירת מצוות וכו בעקבות תורתו של רבי נחמן.
אני אני "דתי" מלידה אבל רק לפי שנתיים הבנתי שאין כזה הבדל בין הדתי שהייתי לבין אחינו שאינם שומרים מצוות כלל
וכאמור התחזץי ברוך ה וזו כוונתי מכאן ולהבא.
אחד הדברים שרבי נחמן מדגיש בתורתו שוב ושוב זה את ענין ההתבודדות שזה דיבור עם ה עשיית תשובה ולבקש מה יתברך את שחסר לנו לעבודתו .(אם בגשמיות אם ברוחניות)
מה כבוד הרב חושב על ענין ההתבודדות.
האם זה דבר נכון לעשות
אם כן כמה זמן כבוד הרב חושב שראוי להשקיע בזה?
תשובה
בסד
שלום רב.
כבר אמר הרמ"בם כי ,["המידה ]"היא החשובה. כל דבר במידה מתאימה .אסור להפריז על שום מידה.!!
לשאלתך.אם ההתבודדות מועילה לך ,מועילה לתפילה שלך אחר כך בציבור אז אפשר. אבל אין חלילה להפריז בזמן או במקום .אין חלילה להחליף את התפילות בהתבודדות.
ההתדודדות אמורה להיות מכשיר לדבקות ו[מודעות עצמית .]ומכשיר והתרוממות ומחשבות קדושה .
אבל איננה עיקר ביהדות ולא הלכה כמובן.
בברכה