שאל את הרב

התאהבתי במישהו. לספר לו על זה?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 27/04/11 01:25 כג בניסן התשעא

שאלה

שלום הרב, הדרכתי שנתיים בסניף בני עקיבא מפותח בעירי בעוד שאיתי הדריך מדריך ששנה לפני שנכנסנו להדריך יחד היו לי רגשות כלפיו ואחרי השנתיים שהדרכנו יחד הרגשות לא נעלמו אלא התגברו,התחזקו והתעצמו. אני מתפללת המון! אני חושבת שזה מעין ,'דיבוק' שלא עוזב אותי ושאני לא רוצה את הרגש הזה בגיל כ"כ צעיר-17-. האם אני צריכה לדבר איתו על זה?לשתף אותו?לכתוב מכתב? כ"כ קשה לי להתמודד עם זה. אני מרגישה שהרגשות שלי הם כ"כ אמיתיים..מה לעשות ? אני מרגישה שזה טהור ואמיתי..אולי הניסיון הזה גדול עליי..

תשובה

בע"ה

שלום לך,

יישר כח על הבירור שאת עורכת, והרצון שלך לפעול בטוב.

ראשית, האינטואיציה שלך נכונה. לא כדאי להיסחף לרגש כזה בגיל כזה. עוד לא סיימנו להתפתח, הבניין האישי שלנו בשיא, וקשר אינטנסיבי במצב כזה לא תמיד אידיאלי. אם את לא מתכוונת להתחתן בזמן הקרוב, עדיף להימנע מכך, ולהמתין לזמן בשל יותר.

אם אנחנו באמת רוצים לחכות עם זה, הכי נכון יהיה שלא ליצור איתו קשר (דיבור בנושא או מכתב) שרק יכול "לתדלק" את הרגשות לשיאים חדשים. להפך, נרצה להרגיע את סערת הנפש, אולי אפילו ע"י הפחתת מינוני הפגישות ביניכם.

אין ספק, זה לא פשוט. את מתארת תחושה של רגש אמיתי וטהור, ואני מאמינה שכל מה שאת משתוקקת אליו הוא בסה"כ שיהיה לכם טוב יחד. אבל חשוב שנרים את המבט שלנו גבוה יותר, ונזכור שאת גם כן רוצה להקים בבוא העת בית נאמן ובריא, מלא באור, אהבה ושמחה. כדי לקיים את המצוה הזו ולהקים בית כ"כ טוב, את צריכה להכין את עצמך להיות כזו. לטפח ולבנות את המידות שלך, לבסס את האמונה שלך. לרכוש כלים. כל השקעה נוכחית בהתקדמות שלך, מרימה את הבית שבע"ה תקימי בכמה רמות. קשר זוגי בזמן כזה לא יותיר כמעט פנאי ופניות נפשית לכך, כי מטבע הדברים סוחטים הרבה כוחות נפשיים ומחשבות על האחר וביחס ביניכם.

ועם כל הידע השכלי הזה, קשה כל כך. המחשבות מקיפות, עולות ללא אזהרה, מלוות בדקירה חמימה בלב.. דמיונות שמציירות עולם נפלא, של שנינו. לאט, מנסים לנחות לעולם האמיתי. מזכירים לעצמנו שבינתיים – הכל בראש, ונרתמים לבצע את המוטל עלינו. עלינו לאזור כח ולא להיסחף אחר אלו. לנסות להרפות, בשעה שמתחילים לעלות הרהורים - להסיח את הדעת כמה שאפשר (לא במלחמתיות, בעדינות..). ולהתפלל לקב"ה שיעזור להתמודד עם העוצמה של הרגשות הללו, עם הבלבול, ויכוון אותנו לדרך אמיתית נכוחה.

אין דבר כזה, ניסיון שגדול עלייך. מה שכן יש, זו עייפות. חולשה שנגרמת מתוקף הניסיון, אך בע"ה השתדלות מאומצת וסיעתא דשמיא תניב הצלחה ושמחה. נאזור סבלנות ונכין עצמנו לתהליך שבתחילתו הכל נראה בלתי אפשרי. נצעד באומץ, והזמן יעשה את שלו.

שולחת לך המון חיזוקים, ומקוה שיהיה בטוב.

נ.ב
אני מצרפת כמה קישורים למאמרים או תשובות בנושא שממש יכולים לעזור
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=64177
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=22060
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=4579

כאן בשבילך,
אורית.

Orit.kislev@gmail.com



כתבות נוספות