שאלה
שלום לכבוד הרב
מסופר לנו בתנ"ך על שאול שנפל על חרבו ועל שמשון שהפיל את העמודים ואיתם את בניין וכך מת ובמקומות אחרים מסופר לנו על נשים שהתאבדו יחד עם ילדיהם למשל במצור על ירושלים או על הרוגי ההמונית במצדה
רציתי לדעת, האם זה נקרא התאבדות? ואם כן באיזה היתר הם עשו זאת? הרי גם אם חרב מונחת על צווארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים
עוד רציתי לדעת, מה דינם לעניין קבורה? האם דינם להיקבר מחוץ לגדר? או שמא יובאו לקבורה רגילה? ומדוע כך?
תודה מראש
תשובה
ב"ה כ"ב תמוז תשס"ה
שלום רב!
בשלש עברות חמורות שבתורה יש כלל של יהרג ואל יעבור, עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים. יש מקרים שבהם האדם יודע שמותו הוא ודאי, והוא אינו חפץ שהדבר יהיה ביד גויים על מנת שהדבר לא יגרום לחלול השם שיהודי נפל ביד גויים, מופיע בספרי הראשונים שקיים היתר לכך. כדאי לעיין במאמרו של הרב גורן על הרוגי מצדה.
כיון שקיים היתר הלכתי בודאי שאין דינם כמתאבדים.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם