התאבדות

שלום רב!
שאלתך התקבלה במכון שלזינגר.
להלן תשובתו של הרב ד"ר מרדכי הלפרין:

א. התאבדות היא דבר אסור. היא מוגדרת כנטילת חיים
- כלומר כרצח.
אמנם רצח עצמי, אך גם זה רצח.

ב. שימוש בחוקי טבע מאפשר לאדם לשרוף את אצבעו גם אם הדבר לא נגזר עליו קודם, או לקפוץ מהגג ולמות טרם זמנו.
ההבדל בין מה שקורה לאדם שלא בשליטתו לבין מה שהוא עושה בבחירתו החופשית, הוא בדיוק נושא שאלתך.

נכון שמה שקורה לי שלא בשליטתו תלוי בגזירת דיני.
אך גם נכון שיש לי בחירה לבחור בין טוב לרע, ועצם הפעלת כח הבחירה יכול להשפיע עלי באופן מיידי, למרות גזר הדין המקורי.
בתלמוד הדבר מוגדר כ"קריעת גזר דין" על ידי פעולה רצונית שלילית של האדם.

ג. הזכרתי שהתאבדות אסורה. היא בעצם רצח.
אבל התאבדות היא גם נטיה מידבקת.
הוכח שפרסום רחב על התאבדות, גורם בשטח לגל התאבדויות מעבר לצפי הסטטיסטי המקורי.

השילוב של רצח (עצמי) כדבר אסור כשהוא גם מדבק (במיוחד אם הוא מוצג באופן אמפטי), הוא שילוב מסוכן מאד לא רק לפרט אלא גם לחברה.

שילוב זה עומד מאחורי ההלכה העקרונית המחייבת התיחסות שלילית מוחלטת למתאבד, בין היתר בכך שאין מתאבלין עליו באופן מלא, ובכך שקוברים אותו "מחוץ לגדר".

צריך לשים דגש על המילים "ההלכה העקרונית".
כי בפרקטיקה, בהרבה מקרים נמצא היתר פרטני להימנע מההתייחסות החריפה הזו.

למשל, כאשר המתאבד היה חולה נפש,
או כאשר ניתן להניח שהוא התחרט לפני מותו, בשעה שכבר לא היה באפשרותו לסובב את הגלגל אחורנית.


מידע רפואי הלכתי ומאמרים בנושא רפואה והלכה ניתן למצוא באתר האינטרנט של מכון שלזינגר: www.medethics.org.il

ליאורה משה
רכזת פרוייקט השו"ת הבינלאומי ברפואה והלכה
מכון שלזינגר
ת.ד. 3235
ירושלים 91031, ישראל
טל': 02-655-5266
פקס: 02-652-3295
דוא"ל: irp@medethics.org.il
אתר אינטרנט: www.medethics.org.il