השתלת אברים בכתה

שלום

אני רב צעיר ואינני בר הכי לפסוק בכאלה דברים.
אכתוב מה נראה לענ"ד, אך אסור לציית לי בזה אלא לשאול גדולים כגון הגר"ע יוסף שליט"א.
כשתסבירי לתלמידים את תשובתי, אנא הדגישי את הקדמתי זאת, כדי שיבינו שיש שאלות לרב גדול ויש שאלות לרב קטן.

לנושא עצמו-
אמנם לכאורה ע"פ דברי הצי"א המדינה אינה רשאית לתת לספק לפני הודאי, שבזה לא אמרינן חייך קודמים וכפי שציטטת מהעמדת שיטת הפרמ"ג ע"י הצי"א שם (ואפשר להבין את הפרמ"ג אחרת ממנו), אך י"ל שבמציאות בה יש חשיבות לתרום אברים, וכל כמה שבועות אנשים מתים בשל חוסר בתרומה, אזי אינטרס זה נחשב כהצלת ודאי לרבים ולא כספק. ולכן מותר להקדים את הספק על הודאי ברמה הפרטית כדי לעודד תרומת אברים ולהציל רבים ממוות ודאי ברמה הציבורית.
ועוד י"ל שקשה לאמוד ספקות בהשתלות אברים חיוניים, ובדר"כ הספק אינו שקול אלא נוטה למוות ולכן נידון כודאי כמעט תמיד.
וגם בגוף ההיתר במקרה שהתרופה שייכת לספק סכנה לשמור אותה אצלו ולא להעביר, עייני שם במה שדן בדעת החקר הלכה, ובמה שהביא מהנצי"ב בפירושו לשאילתות מבר פתורא, ובמה שרמז שהדבר אינו מוסכם על כל פוסקי זמננו.

לגבי נקודת מבטי הרעיונית, לא שייכים רעיונות בזה כשיש הלכה, שהיא דבר ד' העומד בשורש המוסר כולו.

כל טוב