שאלה
שלום כבוד רב,
אני יוצאת עם בחור מקסים כבר כמעט חמישה חדשים. הקשר שלנו "רציני" ואנחנו מדברים על חתונה.
אתמול הייתה לנו שיחה קשה שממש הדאיגה אותי. אשמח לשמוע את דעתו של כבוד הרב.
אולי זה נושא שלא כדאי לדבר עליו לפני ארוסין, אבל איכשהו עלה עניין הקשר הגופני בין גבר ואישה.
הבחור אמר שלדעתו המטרה של יחסי אישות היא אך ורק כדי להביא ילדים. יותר מזה, לדעתו לפי ההלכה צריך להשתדל לא להנות מן היחסים.
נדהמתי ושאלתי אותו אם לדעתו אין מטרה גם בקירבה בין בני הזוג, והוא אמר שיש דרכים אחרות להגיע לקירבה, ולמה לעשות זאת דווקא דרך הצד השפל שבאדם?
שאלתי לכבוד הרב:
1. האם הגישה הזאת נכונה? עד כמה שאני למדתי, ההשקפה היהודית אינה רואה ביחסי אישות מעין "השפלה הדדית", אלא אדרבה, כלי מלא עצמה שנתן לנו אלוקים כדי להגיע לקירבה בין איש לאישתו. כמובן שאת הכלי הזה יש לנצל רק בתנאים מסויימים (אשתו, מותרת לו) שהגדירה ההלכה.
2. ביקשתי ממנו ללכת לברר עם הרב שלו את עמדת היהדות בנושא מבחינה השקפתית. הוא אמר שלדעתו אין זה ראוי כלל לדבר על הנושא לפני אירוסין. לדעתי לא ניתן להתעלם מנושא חשוב כ"כ – בפרט בזמן שבו יוצאים למטרה של חתונה. האם אני צודקת, או שיש בדיבור בנושא העדר צניעות שאינה במקום?
3. יש לציין שאני אוהבת אותו ואף נמשכת אליו מבחינה גופנית. ב"ה אנחנו שומרים נגיעה, אבל חשבתי שזה מבחירה ולא בגלל שאין ביננו משיכה. השיחה אתמול מעלה בי דאגה שאולי הוא כלל אינו חש כלפיי משיכה. ואם אכן ננשא אני ארצה בקרבה הגופנית בעוד הוא יסלוד ממנה, שזה אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי.
אשמח לקבל תשובה בהקדם, אני מרגישה מאוד מושפלת ומבולבלת.
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
טוב שאתם מדברים על כך.
נראה שהבחור זקוק לניעור רציני ויסודי – ביחסה של היהדות ושל התורה לכל המערכת הגופנית שבין איש ובין אשתו. עצם העובדה שההלכה מתירה לקיים יחסי אישות גם כשאין קשר להריון אפשרי (כשהאישה מניקה, כשהיא בהריון, כשהיא לא יכולה ללדת מסיבות אחרות) מעידה על תפיסה אחרת לחלוטין של ההלכה.
כתבתי על כך פרק בפני עצמו בספרי החדש "בצלמו" שיצא בהוצאת מס.
על כן, מה שכתבת על הגישה המוטעית שלו נכון מאוד, וטוב מאוד לעודד אותו לקבל הדרכה רוחנית מוסמכת.
נכון הוא שביסודו של דבר לא מדברים על ענייני צניעות עמוקים לפני אירוסין.
ברם, במקרה שאת עוסקת בו מדובר בשאלה מהותית מאוד לחיי נישואין, עד כדי הכרעה האם להתארס או לא. הסיבה לכך היא שיחסי אישות בין בני הזוג והעינוג ההדדי הם חלק אינטגרלי וחשוב של חיי הנישואין, ואם אין התאמה בנושא כה מרכזי יש צורך לברר את זה קודם לאירוסין. אני מאמין כי הבירור ביניכם והעולם הרוחני שהוא יבנה לאחר שיחה כנה ואמיתית עם רב ישחרר אותו, ואז תוכלו אכן להתקדם ביחד לחיי משפחה בריאים ויסודיים.
מה שמתחולל אצלכם אינו מעיד דבר על משיכה. יכול אפילו להיות שהוא מעיד על ההפך. מדובר בבלבול הקיים בתודעתו של הבחור, ולא ביצריו ואישיותו. על כן, נראה לי כי ההליכה שלו לבירור העניין רק תועיל לכם מאוד.
את לא צריכה להרגיש מושפלת כלל וכלל, ולא את המבולבלת. כאמור, נראה לי כי דווקא בשל היות הבחור מברר את דרכו (ובשל כך הוא כנראה הגיע למסקנה המוטעית) היכולת שלו לצאת מהבלבול גדולה מאוד, ועל כן את יכולה פחות לדאוג.
כל טוב והרבה שמחה