שאלה
שלום!
רציתי לשאול שאלה שמציקה לי ומפריעה לי הרבה...השקפת עולמי היא ציונית דתית...ויש לי חברות קרובות מאוד שהשקפה שלהם קצת שונה משלי השקפתם היא יותר חרדית חב"דית כזאת...רציתי לשאול איך אפשר ואם אפשר בכלל לחיות בדרך כזאת שתחבר בין כולם ולהיות בו בזמן גם עם אמונה אמתית בדרכך ובצדקת דרכיך וגם לדעת לקבל את האחר את אמונתו והשקפתו ובאמת להבין שכל אחד בדרכו שלו ולחוש זאת גם?
הרי זה ניראה בלתי אפשרי..כי אם אני מאמינה במשהו אני רוצה שכולם יאמינו בו כי הוא הוא הנכון לפי דעתי..ואם אני צריכה גם לקבל את האחר כי הוא גם צודק כמוני למרות שהוא מנוגד ואולי סותר את אמונתי הרי זה מערער את האמונה במה שאני מאמינה...כי איך יכול להיות שהאמת שאני מחזיקה היא הנכונה וזה שמולי אינו רואה את האמת הזאת אלא רואה אותה מזווית אחרת מנוגדת וגם הוא צודק..במיוחד כשאני יודעת שהמטרה של כולנו היא אחת ויחידה: לעשות רצונו יתברך,אך כול אחד מפרש זאת אחרת
מחכה לתשובה במהרה..כי נכנסתי איתם לוויכוח (עקב יום העצמאות שמתקרב) וזה הראה לי שאם כל הכבוד לזה שאני באמת רוצה להאמין שכל אחד בדרכו כשזה מגיע לתכל'ס מאוד קשה לי לראות את זה...
אשמח לעזרה ותשובה במהרה
תודה ויישר כוח
תשובה
שלום וברכה,
משל למה הדבר דומה? לחבורה של עיוורים הנדרשים לתאר מהו פיל. האחד ממשש את רגלו ומתארו כגזע עץ. השני מחזיק בזנב וחושב שהוא דומה לצינור. השלישי בחדק, הרביעי באזנו וכן הלאה.
לאמור, יהיה זה פשטני לחשוב כי הקב"ה באינסופיותו יכול להיכנס אל תוך תפיסתנו הדתית אותו. האלוקות יכולה להכיל בתוכה אף פרדוקסים וקונפליקטים (כגון ידיעה ובחירה) אשר אנו בשכלנו מתקשים להבין. ברור אפוא, כי כאשר אנו מציירים לעצמנו את הדרך כיצד לעובדו ניתן להגיע לגוונים שונים. לא דומה עבודת ה' של החסיד, לעבודתו של איש ההלכה וכן הלאה. יש שדורשים בלמדנות, יש שבאגדה, יש בהלכה ויש במוסר. האם האחד פחות אמת מחברו?
בעולם נוהגים לתאר את מידת הסבלנות כמעין איפוק. לאמור, למרות שאת חושבת שאת צודקת עליך להתאפק ולא לטעון כנגד חברתך שהיא טועה.
אולם לטעמי, סובלנות בעומקה איננה נובעת מקרירות שכזו אלא דווקא מהכרה עמוקה במורכבות של החיים וביכולת מבט מלמעלה. כפי שאמא מביטה על ילדיה ומבינה כיצד יש לאהוב כל בן ובת באופן שמתאים לו, כך אנו צריכים לפעמים להביט על הזרמים השונים ביהדות ולראות כיצד לכל אחד יש את הייחודיות והיופי שלו. כמשפחה אחת, עלינו להעריך את יתרונות הזול, להכיר בחסרונות של עצמנו ולשלב ידיים בדרך אל עבודת ה' יתברך.
בשולי הדברים יש להוסיף כי פעמים רבות הסובלנות מביאה לכאורה למצב של פשרנות בה אנו כבר לא מסוגלים להילחם למען האמת שלנו מכיון שגם לאחרים יש אמת. אמנם סכנה זו קיימת אולם אין היא מוכרחת כלל. מקובל לומר שהרב קוק אמר שהוא לא פשרן אלא קנאי לשני הצדדים. לאמור, אמונתנו בצדקת דרכנו לא נפגעת כהוא זה מהעובדה שאנו גם מאמינים באמונה שלמה שגם דרכו של האחר לגיטימית ומכירים ביופיה וביתרונותיה.
שנזכה לעבוד את ה' באמת,
אביאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם