שאלה
שלום לכבוד הרב.
שמי סיון ואני בת 19.
שאלה ממש משמעותית עבורי שמציקה לי כבר הרבה זמן:
לפי גישת היהדות, ובעצם, בניגוד-מה לפסיכולוגיה, כמה צריך ומותר לאדם להתעסק עם העבר שלו???
אם, במקרה המדובר אצלי- דברים מהעבר משפיעים על ההווה, ומשאירים אותי עם סימני שאלה ובלבולים, [משפיעים בהתפתחותי הנפשית, וביחס עם אנשים (ובסופו של דבר-זה גם משפיע על קיום המצוות..)], אבל מצד שני, ההתעסקות עם סימני השאלה עושה לי רע, ולא רק מפני שזה נושא ספציפי שרגיש! זה פשוט מוביל למחשבות שתוקעות ומטמאות לפעמים.
האם צריך פשוט 'להחליק' ולהמשיך לזרום ולשמוח במה שיש וזהו..? (כמדומני שרבי נחמן מאוד מצדד בזה) זה דבר שאני מאוד מתלבטת בו שמשפיע לי על כל צורת ההתייחסות ל'פתרון-בעיות-בחיים'. אודה לרב אם יוכל גם לצרף שמות-מקורות שמתייחסים לנושא. תודה רבה!!
תשובה
ב"ה
שלום.
תלוי על איזה דברים מדובר "מהעבר" כי יש דברים ששיכים לעבר וחייבים לפתוח אותם ולדבר עליהם ולהשתחרר מהם ויש דברים ששיכים לעבר שאסור לדבר עליהם ואסור לפתוח אותם ויש להדחיק אותם. ויש דברים ששיכים לעבר שעושים עליהם תשובה גמורה ואמיתית והם נמחקים מהתודעה "והיו-כלא היו" וזו המעלה האדירה של חזרה בתשובה .מפני שכוח התשובה יכול להפוך זדונות לזכויות ולטהר את הנפש ולהעצים את הנשמה.
אנא עייני ב:
מעלתך גבוהה יותר מצדיקים עייני בתשובתי ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=13261
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=32457
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46928
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=23205
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=52820
בברכה,
עוזיאל