שאלה
שלום לכבוד הרב!
יש לי שתי שאלות.
הראשונה: לפני כשלוש שנים, הייתה "אסיפת הורים" בישיבה התיכונית בה אני לומד. בישיבה יש כמאה תלמידים. פירוש הדבר: היו באותו ערב של אסיפת ההורים, 200-300 איש. (יש לציין שהישיבה היא פנימייתית ולכן לומדים בה תלמידים הגרים בכל הארץ). במהלך הלילה ירד גשם. בבוקר מצאתי במגרש החניה של הישיבה "דיסק-און-קי" שאז ייתכן והיה עליו סימן (אני מתקשה להיזכר), והקבצים שהיו בו היו תוכנות בלבד. שמתי עליו מודעה במשך שלושה ימים בישיבת ההסדר הקרובה (לומדים שם כארבע מאות תלמידים להערכתי), ומאחר שלא יצרו איתי קשר - שאלתי את אחד הרמי"ם בישיבה עם חל כאן דין "זוטו של ים", והוא אמר שלדעתו כן. "ניכסתי" לעצמי את החפץ. כיום אני לא שלם עם הדבר ואני חפץ לשמוע את מה הרב אומר על כך.
השניה: לפני כארבע שנים רשמתי על שמי קנייה (בהקפה) בשווי שמונה שקלים מהקיוסק של השמינסטים דאז. לצערי, הם שכחו או לא הספיקו לתבוע ממני את החוב, ואני כשלעצמי שכחתי מהעניין, ונזכרתי בו רק מאוחר יותר, בשנה שלאחר מכן, כשהכיתה ממנה קניתי, כבר התפזרה לה בישיבות גבוהות וישיבות הסדר ברחבי הארץ...
איך אני יכול להשיב את הגזלה? האם אני צריך לשלוח דואר לכל חברי המחזור (בערך עשרים) עם כמה אגורות? או שאפשר לומר שהם מוחלים על זה ויש לתת את הכסף לצדקה? אשמח לתשובה.
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על הבירורים.
א. דיסק און קי הוא אבדה מובהקת שיש בה סימן (הקבצים), ועל כן ההלכה קובעת שיש להניח כי לפחות בהתחלה הבעלים לא התייאשו מכך, ועל כן היא הגיעה לידך לפני ייאוש בעלים. קשה להגדיר את מגרש הכדורסל כזוטו של ים, אם כי יש אפשרות לטעון כי זה דומה ל"עיר שרובה נוכרים", אולם כאמור זה לא נראה לי. לפיכך, אתה לא יכול לזכות בה ולהפוך אותה לשלך. יש תשובה של ר"מ פיינשטיין כי באבידה שיש בה סימן יש לכתוב את סימניה (כגון: לשמור את הקבצים שהיו בדיסק און קי) ואז להשתמש בה, ואם תפגוש במהלך החיים את המאבד באחד מדרכי החיים המתגלגלים – להשיב לו את ערך האבידה.
ב. ההלכה קובעת כי אם אין יודעים כיצד להשיב גזילה (וכאן אפילו לא מדובר בגזילה) יש לעשות עם הכסף משהו לצרכי הרבים. במקרה הזה, אולי תרומה לאותו מוסד.
כל טוב