שאלה
שלום לרב ברקוביץ
יש לי שאלה מעט מורכבת, אך לרוב אתה היית לי הכתובת לשאלות מסוג זה.
אני מתכתב הרבה עם אנשים בנוגע לאמונה. לרוב אני מספק תשובות עמוקות ומבוססות מאוד על ענייני האמונה (או הידיעה) בכלל והיהדות בפרט, אך הפעם נושא קשה הובא בפני:
השבוע בן שבעת הימים.
ע"פ הכוזרי, השבוע נקבע בן שבעה ימים (למרות שזה לא קשור לשום ארוע חקלאי או אסטרונומי) בעקבות בריאת העולם בשישה ימים (או שלבים), ועוד שבת מנוחה. זה מחזק מאוד את האמונה.
לאחרונה הובא לפני הסבר כי בימים עברו נצפו בשמים 5 כוכבי לכת (נוגה, כוכב, מאדים, צדק ושבתאי) ושבעת הימים זה בעקבותם, כולל החמה והלבנה.
ע"פ שמות הימים בשפות שונות (אנגלית, יפנית ועוד) זה באמת מתאים.
זה ערער לי קצת את האמונה, שהרי דברים רבים בעולם מתבססים על התורה, ואם אחד מהם הופרך - אפשר הרי להפריך עוד רבים (כמו עניין הסנפיר והקשקשת, החיות המעלות גרה ועוד) וכו' וכו' ועל מה ישאר לנו להתבסס?
ההמשך הוא שראיתי הסבר בכוזרי על כך שבספר היצירה מפורטות שבע האותיות ה"כפופות" ואליהן המקבילות בעש"ן (עולם, שנה, נפש).
בעולם זה באמת חמשת הפלנטות, החמה והלבנה.
ובשנה זה שבעת ימי השבוע.
מדהים!
רק כשחשבתי על זה, כתוב בספר היצירה "שבעה כוכבים בעולם: שבתאי צדק מאדים חמה נגה כוכב לבנה". והרי ידוע שיש גם אוראנוס, נפטון ופלוטו. ואם כבר לבנה, למה לא הירחים של צדק וכו'?
הרי אם ספר היצירה הנה חכמה אלוקית - הדיוק מחייב, ולא רק "מה שראו בעין באותה התקופה".
מעבר לכך, רציתי לשאול אין מייחסים את הספר לאברהם אבינו, כאשר כתוב שם בפירוש "אברהם אבינו עליו השלום"?
תודה רבה וסליחה על האורך.
תשובה
שוב שלום,
אנסה לענות על חלק משאלותיך.
א. המסגרת של 7 הנה בסיסית ביותר בתורה כולה. לא רק שבעת הימים מהווים חלק מהותי מנדבכי היסוד של הזמן אלא יש עוד ועוד - שבעה ימי מקרא קודש של חג, שבעה שבועות בין פסח (יציאת מצרים) ושבועות (מתן תורה), שבעה שנים בשמיטה ושבעה שמיטות ביובל, החודש השביעי מניסן הוא תשרי ומתשרי הוא ניסן ויש עוד. המדרש קובע - "כל השביעין חביבין". כלומר היסוד שמציאות השלמות בעולם החומר קשור למעגלים של 7 לא התחיל מהמהר"ל ואף לא מספר היצירה אלא הוא מהווה בסיס בהתגלות עצמה. יכול להיות שהבסיס לזה קשור לידע האסטרונומי הכללי שהיה קיים בעולם העתיק - ששיקף ששבע גופים בשמים הם שלמות הספירות והגלגלים - יכול להיות שלא. גם אם כן...
ב. על פי מקורות רבים במסכת עבודה זרה אין להיבהל כלל וכלל מכך שיש מסגרות זהות בבסיס התפיסה התורנית ובבסיס התרבות האלילית. החוויה הבסיסית של המציאות שה' ברא היא זהה לכל האדם. הגמרא מתארת את שורשם של חגים פאגניים של הרומאים בשפה דומה מאוד לחנוכה או לסוכות. מה שמבדיל בין התורה לבין האליליות איננה שורש היש שה' ברא - כולנו יושבים על אותו כדור הארץ וחווים אותו. ההבדל התהומי בין תרבות הנוצרת מתוך התורה וזו הנוצרת בעולמם של עבודה זרה הוא בפרשנות הניתנת למציאות ולמתרחש בה - לסיפור שאנו מספרים על החוויה מול הסיפור שהם מספרים. השאלה איננה הזיקה בינינו לגבי קיום המספר 7 כבסיסי בתרבות אלא מה עושים אתו - לאן לוקחים אותו. התורה והיהודים יצרו את השבת והשמיטה והיובל מהמבנה הזה - דברים נפלאים שאין כדוגמתם בצד המעשי ובעומק הקיומי בתרבויות אחרות.
ג. גם לא צריך להיבהל לדעתי מגילויים של צמצום הידע בספרים קדושים קדומים אודות מציאות הטבע. יש מסורת מרכזית בין גדולי חכמי התלמוד "דברה תורה בלשון בני אדם". התורה חייבת להיות קליטה, נגישה ומובנת לבני אדם. גדלות התורה שבכתב ושבעל פה היא בתרגום של יסודות שמעל לגבולות המקום והזמן במילים ובמסגרת של דעת המתאימים לדורות מסוימים בהם הדברים התגלו.
בברכת שנה טובה
הדגשתי בפעם הקודמת שמעוף החשיבה והחופש הוא קריטי לדעת אבל שיש לבחון את הגבולות שמא הנפש תצא מופסדת חס ושלום. שתהיה לך שנה של דעת מתוך ידיעת הצתצום.
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם