שאלה
יש לי ילד-לב שמו- בן 6 בכיתה א’. כבר כשהיה בגן היה קושי בעברית ובלימודים. בשנה הראשונה של הגן לא למד כי הגננת לא היתה מלמדת והשומר בגן הרביץ וממש לא היתה השנה שעזרה לו. הלימודים החלו בשנה השניה והשלישית בעקבות החלפת הגן. בנוסף ללב קשה לזכור דברים הוא שוכח בקלות המון פעמים. היום כל הכיתה קוראת וכותבת (גם כתיב גדולים) ולב יודע את התנועות קמץ פתח ומתקשה בחיריק וחולם - את הסגול והקובוץ עדין לא למד , לגבי חשבון נמצא ברמה בינונית. ולגבי תורה מכיר חלק מהסיפרים הנלמדים לא את הרצף.
קשה לי לקבל החלטה האם להשאיר את לב כיתה או לעלות אותו למרות הפער לכיתה ב’ ולקוות שיצטמצם בהמשך. יש לי גם תחושה שהמורה לא השקיעה מספיק על מנת שיצמצם את הפער -כי בכיתה הוא לא לומד עברית עם כולם הוא יוצא 3 פעמים למורה להוראה מתקנת -אז יוצא בעצם שהכיתה לומדת כ8 שעות שבועיות בעברית ובני פחות. בכיתה הבנתי שהוא עובד בחוברת נפרדת שלו הפחד שלי שלא ירד לו הביטחון העצמי אם אנחנו נחליט להשאיר כיתה ומצד שני אני לו רוצה שיהיה בכיתה שנה הבאה ויפתח פער גדול יותר ואז לא ימצא את עצמו ויחפש צומת לב בדרכים אחרות אנה עזרו לי לקבל את ההחלטה הנכונה לגבי בני
תשובה
שלום וברכה!
האמת זו לא שאלה לרב, אלא לאנשי חינוך שיכולים לבדוק את בנך ולומר מה יהיה הכי טוב בשבילו. אני מציע לפנות ליועצת ולפסיכולוג של בית הספר, כדי שהם יאבחנו את הילד, יזהו קשיו והגורמים ליהם ויציעו הפתרון הטוב ביותר לילד. להשאיר כיתה זה לא פתרון, צריך לאבחן את הילד ולמצוא לו פתרון הולם לקשיו.
שיהיה לך ולבנך הרבה בהצלחה!
בברכה,
חיים בריסק