שאלה
ראיתי שהרמב"ם אוסר על ירידה מהארץ חוץ ממקרים מסויימים וגם זה רק באופן זמני ושלא להשתקע בח"ול.
הוא מדבר רבות על חשיבותה של ארץ ישראל וכו..
וכותב שחטאו של אברהם אבינו היה בכך שעזב את הארץ, למרות שזאת היתה תקופת רעב קשה ביותר!
אבל שמעתי שהרמב"ם עצמו ומשפחתו לא חיו בארץ. הם ניסו לעלות לארץ אך זה היה מאד קשה ולכן הם חיו במצרים עד מותו...
אולי זה נשמע כמו שאלה ממש קטנונית, ובאמת שאם הם לא חיו פה אז כנראה שזה היה בלתי אפשרי אוני לא שופטת אותו וכו'- אבל בכל זאת הציקה לי המחשבה, איך אפשר לפסוק דבר אחד ולעשות דבר אחר???
תשובה
שלום וברכה,
אני יכול לנסות להביא מספר תירוצים והסברים, מדוע מצבו אילץ אותו לרדת מצריימה.
אבל דומני שתעיד חתימתו של הרמב"ם איך הוא נתפס בעיני עצמו.
כך מסופר עליו שהיה חותם (בספר כפתור ופרח, בשם אחד מבניו):
[העובר בכל יום שלושה לאוין, משה.]
אם הסיבה הספציפית חשובה לך, ראיתי בשם הרדב"ז (הלכות מלכים ה, ז-ח) שהרמב"ם היה אנוס לשבת במצרים, משום שהיה רופאו של המלך.
כל טוב
עוזיה
(המשיב אינו רב)