הרכזת בשרות הלאומי לא מעריכה אותי

בע"ה

לשואלת היקרה, שלום!

פתחת שנה של שירות לאומי. בטח התכוננת רבות לשנה הזו – בדקת, נסעת, סגרת, חשבת, חששת, התרגשת... והנה את פה, עושה משהו שבחרת ושאת מרגישה שמתאים לך.
הרכזת היא אכן גורם משמעותי בשירות, ויכולה להיות לה השפעה לא קטנה על החוויה שלך וההרגשה שלך שם. את אומרת שאת מרגישה שהרכזת מזלזלת בעבודתך, ומשאלתך משתמע שזהו גורם אשר, מבחינתך, יכריע את המשך הישארותך שם.
קודם כל, חשוב לזכור את המשפט הלעוס ש"כל ההתחלות קשות". החגים הסתיימו לפני פחות מחודש ורק עכשיו מתחילה השגרה האמיתית, זו שמגלה בתוכה את כל הכוחות והקשיים שתתמודדי איתם בשנה הקרובה. הרכזת היא מבחינתך דמות חדשה ויכול להיות שהרושם שאת מקבלת ממנה הוא מזלזל, אך ייתכן וכדאי לבחון שוב האם מדובר בזלזול, או שיש ביניכן איזה "קצר" בתקשורת ולכן את מפרשת את היחס שלה כזלזול. רכזות באופן כללי אמורות לגרום לבנות השירות להרגיש בנוח ורוב הרכזות עושות מאמצים רבים כדי לעשות זאת. יכול מאוד להיות שהרכזת שלך עוד לא מצאה את הדרך להגיע אלייך, ואולי כדאי לתת לקשר הזה הזדמנות.

בנוסף, ייתכן והרכזת בכלל מנסה לשדר משהו אחר- כמו הערכה או את זה שהיא רוצה להיות כתובת עבורך, או כל דבר אחר. לפעמים מה שעוזר לפתור אי-הבנות שכאלה בין אנשים הוא דיבור ישיר. נסי אולי לדבר עם הרכזת ולשתף אותה בהרגשתך – לא בהכרח צריך לומר "אני מרגישה יחס מזלזל מצידך" (למרות שלגישה זו יתרונות משלה) אלא משהו כמו "חשוב לי להרגיש פרגון ויחס תומך בקשר לשירות שלי". זכרי שגם בשביל הרכזת מדובר בקשר חדש עם בת שהיא לא מכירה, ושיחה כזאת של "תיאום ציפיות" יכולה להקל עליה – ועלייך – בצורה משמעותית.

במידה ותרגישי שהיחס נשאר אותו דבר, נסי לחשוב אם הוא אכן תופס מקום כל-כך נכבד. לפעמים, כשמשהו מכביד עלינו, אנחנו נותנים לו לתפוס המון מקום בתוכנו ושוכחים שהוא אמנם מכביד אבל הוא נמצא בתחום מאוד מוגדר. כלומר – אם לדוגמא את רואה את הרכזת פעם בשבוע, לא כדאי לתת לתסכול למלא את שאר השבוע ולהשפיע על העבודה החשובה שאת ודאי עושה. גם אם את רואה אותה יותר או פחות, הכל שאלה של פרופורציה וכמה מקום את נותנת לזה. כמובן שאם את מרגישה שזה בכל זאת משפיע ומעכיר על הרגשתך שם, אז באמת כדאי לבדוק אם זה משהו שאת מוכנה ורוצה להתמודד איתו במהלך כל השנה.

נקודה נוספת: זה שהרכזת לא בהכרח משמשת כגורם תומך ומעודד כפי שאת מצפה ממנה להיות, זה לא אומר שאי אפשר לקבל עידוד ותמיכה ממקורות אחרים. את יכולה לנסות ולחשוב עם אילו אנשים את יכולה לדבר ולהיות בקשר לאורך השרות כדי לחלוק חוויות, להתייעץ, לקבל הדרכה מקצועית וטובה ולפעמים גם "סתם" טפיחה על השכם. אלו יכולות להיות חברות מהשרות, מהשכונה, אנשים מהמשפחה, ורבים אחרים. זה נכון שאת לא עושה שרות לאומי בשביל הרכזת אבל למרות זאת זה לא הופך את המצב לקל יותר. ייתכן שגם שמירה על קשר עם חברות שמשרתות במקומות אחרים יכולה לסייע: גם שומרים על קשר – שזה תמיד טוב, וגם חולקים חוויות, עצות ויוצרים רשת של תמיכה הדדית.

בכל מקרה, תמיד טוב להפעיל שיקול דעת ולתת לדברים זמן. אני מקווה ומאחלת שתעשי את הבחירה הנכונה ושתהיה לך שנה משמעותית, מעמיקה ומספקת.

מוזמנת כמובן לפנות באימייל לכל שאלה והרחבה...

בהצלחה רבה!

ליאורה

leora.d.c@gmail.com