הרגשת מועקה – מחסור באמונה?

שלום וברכה.
קשה לי להגיד לך באופן גורף אם היא מצביע על חוסר אמונה או לא, כי זה תלוי מאיפה היא באה.
אם היא באה ממקום של כאב על משהו שקרה, מישהו שאבד, מקרה עצוב שקרה, אז זה בסדר. התורה לא מבקשת מהאדם להתכחש לרגשות שלו. פשוט צריך לדעת איך לקום מזה, וצריך להיזהר לא להתקע בתוך העצבות ולהיכנס חס ושלום לדכאון.
אם העצבות נובעת ממקום של יאוש של תסכול, כי מעשי ה' לא ברורים לנו, וכי אנחנו גם קצת כועסים עליו, אז תלוי.
אם אנחנו נשארים בהרגשה הזו, ולא עושים איתה כלום – זה באמת יכול להצביע על חוסר אמונה. אם היינו מאמינים באמונה שלמה בקב"ה, הינו יודעים שכל מה שהוא עושה זה לטובה, ולא היה מקום לעצבות הזאת.
אבל אם אנחנו מנתבים את הכאב לקב"ה, כלומר – פונים אליו בתפילה ושופכים את תחושות ליבנו, זו אמונה גדולה מאוד! אמונה בכך שיש לנו אבא בשמים שמקשיב לנו! אנחנו לא רובוטים אלא בני אדם עם רגשות, גם כשמבינים שהכל לטובה, טבעי שיש דברים שכואבים! גם הנביאים מלאים בתיאורים של כאב, עוד כמה ימים – אם לא יבנה בית המקדש – נקרא על כך במגילת איכה, למשל.
בכל אופן, גם אם את נמצאת באותה עצבות, לא נורא. תמיד אפשר לקום! את פשוט צריכה לקחת עצמך בידים, לעבוד על האמונה שלך בקב"ה, וללהתחיל לעלות למעלה.
לא פרטת יותר מדי בשאלתך, אז קצת קשה לי לכתוב יותר. אם תרצי לשוב ולכתוב עלנושא זה או על נושאים אחרים, את מוזמנת לכתוב לי באופן אישי, או אלינו ל"חברים מקשיבים".
כל טוב והרבה הצלחה,
טל.

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!