שאלה
שלום,
יש לי שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן.
הרבה פעמים קורה לי בכל מיני מצבים שאני מרגיש קרבה לה' והתרגשות וכחלק מהרגש שבאותו רגע (זה יכול להיות בתפילה כלשהי, בהרקדה, פורים ועוד), יש לי דמעות של התרגשות ואני רוצה לבכות. אבל תמיד באותו רגע אני עוצר את עצמי ואני חושב-"איך יכול להיות שאנשים גדולים ממני ותלמידי חכמים לא מתרגשים ואני שאני כזה קטן מתרגש ובוכה? כנראה משהו אצלי לא בסדר, מאיפה השחצנות הזאת לעשות כאילו אני איזה מישהו גדול שיכול לבכות?". למרות שאני יודע שזה רגש אמיתי.
ברשותך, אני אתן דוגמא, אם יש הרקדה ואז יש שיר עם פסוק שאני באופן אישי מתרגש ממנו אבל אני יודע שלידי יש רב שיודע ומבין את הפסוק הזה הרבה יותר ממני, למה שאני יבכה והוא לו?
סליחה על האירוך, זה מגיע מהלב.
מקווה שהייתי מספיק מובן ותודה מראש.
תשובה
שלום לך
איני מבין מדוע אתה חושב כך או על אחרים -
כל אחד הוא בן של הקב"ה בפני עצמו וכל אחד מתרגש מדברים אחרים (או מביע את רגשותיו באופן אחר)
לכן תמשיך להתרגש ולשמוח ואל תחשוב או תסתכל מה קורה לאחרים
בברכת חודש טוב דוד לוי
098987548