שאלה
בתי בת השנה פקחית ומבינה מתקשרת יפה עם הסביבה.
בזמן האחרון פעמים רבות כשהיא נמצאת בקרבת בני גילה היא מרביצה להם. אני פונה אליה ואומרת לה שלא מרביצים וזה לא נעים. היא מסתכלת עליי וממשיכה.אני יודעת שהיא מבינה וניכר מאופן התנהגותה שהיא מנסה לראות מה אעשה או להמשיך באופן מכוון. כאשר אני מרחיקה אותה מהילד ומנסה להסיח את דעתה באמצעות משחק אחר זה מחזיק לדקה בערך ואז היא חוזרת מיד על המעשה.
כך גם בנסיבות אחרות כאשר איני מרשה לה למשוך את המטפחת שלי או כשהיא חוטפת משחק לילד שמשחק איתה ובכל פעם שאתן לילד משחק אחר היא תקח ממנו את המשחק שקבל כתחליף למה שלקחה ממנו.
איך עליי להגיב? איך אני יכולה להרגיל אותה להמנע מהתנגויות שלא נעימות לסביבה?
תשובה
לרנני שלום
האמת שהבעייה שאת מעלה יותר קשורה לייעוץ פסיכולוגי מאשר רבני. אבל אוכל לייעץ לך כאבא (וגם קצת כרב) שדי ברור שיש כאן דרישה לתשומת לב. והפיתרון מן הסתם יהיה בכיוון של לתת לילדה תחושת מיוחדות, אם על ידי תפקיד אחראי בבית (בהתאם לגילה); יותר זמן וייחס וכדומה; וכמובן גם ליצור מסגרת וגבולות שיבהירו לה שיש מחיר להצקה לסביבה
בהצלחה
חגי