שאלה
שלום!
אני בחור בן16 וחצי שביעיסט לומד בישיבה עם רמה תורנית גבוהה וגר בישוב די דוס שכמעט כל הפעילויות בו בנוער ובבנ"ע(אני מדריך) נפרדות מה שיוצא מכך זה שאין לי קשר עם בנות בכלל.
אני מאמין שהגישה שצריכה להיות הפרדה בין בנים לבנות בגיל הזה היא נכונה אבל ממש קשה לי עם זה למשל במסע פסח שהיה עכשיו אני ראיתי חבר'ה מסניפים אחרים מעורבים והרגשתי שאני מקנא בהם אפילו שבשכל אני מבין שזה לא נכון.
אז השאלה היא מה אני יכול לעשות בשביל להרגיש טוב עם זה שאני מקים את ההלכה ולא בבאסה כמו שאני עכשיו ואולי בגלל שאני מרגיש ככה אני צריך לנהוג אחרת כי אני מרגיש שזה לא סתם איזה תאוה חולפת אלא רגש הרבה יותר עמוק מזה.
תשובה
שלום רב,
החופש תמד קורץ מעבר לפינה. אולם, כל אחד צריך לראות את היתרונות שבקדושה שהוא מרגיל את עצמו בה. הרצון להיות בחברת בנו הוא טבעי ואמיתי, לא סתם תאווה, אולם, אם תבדוק קצת לעומק תגלה הרבה חוסר צניעות בחברות אשר כאלה, ולכן, נקבע שהחברות תהיינה נפרדות, אך, צריך למנוע יצירה של ניתוק בלתי טבעי עם המין השני, וכשיבוא זמנך, הטבעיות שהפנים בתוכך הקב"ה תצוץ ותעלה לה ביחסים של חברות עם אשתך.הקשר הזה יהיה זך וטהור יותר מהאחרים, לכן, אל תיפול ברוחך. תדע שהרגשת איך הרגישו פעם דתיים שחיו בחברה חילונית, להבדיל...
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.