הפרשת חלה על ידי ארבעים נשים

בס"ד

[1]
אני לא מכיר מקור כתוב לך אבל בתיקוני זהר לא כתב כי "חטה - אילנא איהו דאכל מניה אדם קדמאה, ואיהו לא אפיק מתמן חלה, ובגין דא לא חל ביה ה', ושריא ביה ח' ט', וגרים ליה מותא"
שחיטה היה העץ שממנו אכל אדם הראשון וכיון שלא הוציא ממנו חלה הוא לא היה מושלם ונשארו בו רק האותיות "חט" שהביאו אותו אל החטא.

אינני יכול להסביר לך את הענין הזה באופן ברור עד תומו. אבל ברור הוא שחטא אדם הראשון יכול להתקן על ידי מצוות חלה והחטא הזה והקללות שבאו בעקבותיו הם שורש כל הצרות שבעולם.
אם כך התיקון הוא על ידי החלה שהיא יסוד ענין התיקון של חטא אדם הראשון.

בספר פרדס רימונים של המקובל האלקי רבי משה קורדבירו - הרמ"ק. כתב בשם הזוהר ברעיא מהימנא " ופירש שם עוד כל לשון "חלה" הרמז בה בין שיהיה לשון תפלה כגון 'ויחל משה' (שמות לב יא) בין שיהיה לשון התחלה כמו 'אתה החלות וכו'' (דברים ד).

ובספר לקוטי תורה להאר"י ז"ל כתב בספר שמואל א על ענין התיקון של חטא אדם הראשון על ידי מצוות חלה:
"והנה שרה וחנה ושונמית וצרפתית כולם גלגול חוה. שרה אמנו - תקנה מצות חלה כמארז"ל ברכה מצויה בעיסה נר שדולק מע"ש לע"ש נדה דכתיב חדל להיות לשרה כו', ומפני שהיא תחלת התיקון לא נתקן כראוי. לכן באו ג' נשים אחרות חנה ושונמית וצרפתית ותקנו הכל, חנה - תקנה נדה ופניה לא היו לה עוד. שונמית - נר דכתיב ונשים לו שם כסא ומנורה. וצרפתית – חלה, דכתיב עשה לי עוגה קטנה. ואליהו כהן היה: (ועיין תוספות בבא מציעא דף קיד/א )

ומכאן למדנו כי חלה מתקנת על ידי התפילה שלה ושעת הפרשת החלה היא שעת רצון כמו תפילת משה "ויחל משה". ועוד יש בה כוח של התחלה. – אתה ההחלות להראות את עבדיך את גדלך ואת ידך החזקה.
אם אנחנו רוצים לראות גודל ה' וידו החזקה על שונאינו – צריכים להקפיד במצות חלה וזה מביא את הכוח הזה לידי פועל אמיתי.

[2]
ומכאן נבין למה ארבעים יום. כיון שזה עוסק בתחילות ויצירה וכל יצירה בעולם היא מתחילה בארבעים יום. גם יצירת הולד וגם ימי המציאות של משה בהר סיני ליצור בתוכו ובתוכינו את המוכנות לתורה.

[3]
בכל קיום מצוה יש עת רצון אבל בעת מצות הפרת חלה יש עת רצון מיוחדת.

[4]
אם הייתי עונה מליבי הייתי אומר לך "הרחב פיך ואמלאהו" – בקש כל מה שאתה רוצה. אבל יש גמרא שאומרת כך:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ח/ב
"בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא אמרי היכי נעביד ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר אלא ליבעי רחמי אמותנא וכפנא ניסבול אמר להו רבי שמואל בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון ומנלן דלא מצלינן אתרתי דכתיב ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת מכלל דאיכא אחריתי במערבא אמרי משמיה דרבי חגי מהכא ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא מכלל דאיכא אחריתי".

תרגום:
בימי רבי שמואל בר נחמני היה רעב ומגפה. לא ידעו על מה להתפלל. האם לבקש על שני הדברים? זה אי אפשר. החליטו לבקש רחמים על המגפה ולסבול את הרעב.
אמר להם רבי שמואל בר נחמני שצריך לבקש על הרעב. ומימלא תפסק המגפה שכשהקב"ה פוסק פרנסה – הוא פוסק גם חיים שנאמר " פותח את ידך ומשביע לכל [חי] רצון".
ושואלת הגמרא מנין שלא מבקשים על שני דברים.
שנאמר בספר עזרא "ונצומה ונבקשה מאלהינו [על זאת]" – מכאן שהיה להם לבקש על כמה דברים ובקשו רק על דבר אחד.
בארץ ישראל למדו את הענין הזה ממקום אחר. "ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנא" ונבקש רחמים על הענין הזה – – מכאן שהיה להם לבקש על כמה דברים ובקשו רק על דבר אחד.

מסקנה: בקשו על משהו אחד כולל.

בהצלחה