הפרעת אישיות תלותית?

שאלה

בס"ד

שלום כבוד הרב,

אשמח להתייעץ איתך לגבי סוגיה מהותית בחיי.

אני ובעלי נשואים שנה וחצי לערך (אלו נישואים שניים של בעלי).

לאחר החתונה עברנו לגור יחד בחצי שנה הראשונה בדירה שכורה ולאחר מכן ועד היום בדירה שאביו שיפץ והיא סמוכה למגורי הוריו (הוא בן יחיד נולד אחרי מספר רב של שנות טיפולים).

בחצי שנה האחרונה הוא התחיל להתנהג בצורה דכאונית בשל קשיים שהתחיל לחוות.

- החברה שעבד בה התמזגה והוא החל לחוות יחסים עכורים חבריו לעבודה וניתן עמם קשר. הוא התחיל עבודה חדשה שהוא מרגיש שהיא גדולה עליו וגם שם הוא לא הצליח להתחבר לאף אחד.

- חברים מעבר לעולם הלימודי, הוא לא בקשר איתם (שהכרתי אותו היום לא היה איתם בקשר מהותי, כי לכולם יש ילדים והוא מרגיש לא בנוח עם זה).

- אני התחלתי לימודי תואר שני ואני עובדת עד 18:30 בערב לפחות וגם הוא עובד עד 18:30 ויש לנו פחות זמן איכות ביחד (הוא הסכים שאמשיך ללמוד וגם לא רצה שאחפש משרה גמישה יותר). גם בשישי (מאז שעברנו לגור קורב להורים) הוא מעדיף שנעשה שבתות אצל הוריו (להורי נוסעים פחות בגלל שהם גרים בצפון ואנו במרכז ואני לומדת ימי שישי) ואנו עושים. בשבת גם. כשאני יושבת ללמוד בשבת (כי השבועות שלי גדושים מאוד) הוא הולך להורים שלו כי הוא מרגיש שהוא לא יכול להיות בבית שאין לידו אף אחד.

- הוא שואל אותי ואת הוריו לגבי כל החלטה שהוא צריך לעשות ולא מגיע להחלטות לבד. החל מהאם כדאי לעבור לעבודה חדשה ועד למה לקחת לאכול ומה ללבוש.

הצעתי לו שילך לפסיכולוג והוא התנגד עד שהמצב החמיר. הוא התחיל ללכת לפסיכולוג כבר שבועיים (בגלל חיסיון אני לא אוכל לדעת מה יש).

בחודש האחרון הוא נכנס לדיכאון עמוק שמלווה בחוסר יכולת להיות לבד, חשש וחרדות מאנשים, תלות מוגזמת (מבעבר), בכי (כמו של ילד ותנועות מוזרות) וקיטורים כל בוקר כמה הכל לא טוב (עם כל נסיונות העידוד שלי).

- הוא מתקשר להורים שלו ואומר שהוא רוצה ללכת לגור איתם שיטפלו בו. בשבוע האחרון הוא הולך כל בוקר לאמא שלו לפני העבודה לקחת לחמניה ולשתות חלב (שכמובן יש גם בבית ואני גם מכינה לו ארוחת צהריים לעבודה שלא תמיד לטעמו. אז הוא אומר לאמא שלו והיא מכינה לו או מביאה לו אוכל שכן לטעמו).

- יצא לי לשמוע שיחות עם אמא שלו שהוא אמר לה שהוא לא רוצה להיות איתי (הוא רוצה לגור אצלם) אבל מפחד להישאר לבד (הוא לא אמר לי

תשובה