שאלה
השאלה מסובכת, אך אנסה להפשיט העניין.
קודם כל הרב צריך להבין את המצב. מדובר בסניף בנ"ע מהנפרדים ביותר בארץ.
אנחנו לא שני סניפים ממש, אך לא קיים קשר בין הבנים בסניף לבנות, מעבר למפקד שבו עומדים אחד מול השני. אנחנו גם גרים ביישוב, שהמצב בו זה שאם יראו בן ובת מדברים ברחוב, ירימו גבה.
מעצם זה שאנחנו עדיין בגדר סניף אחד, עם אותה קומונרית וכו' ולא ממש שני סניפים נפרדים, ממילא ישיבות הצוות, חדר המדריכים, ועוד כל מיני פרטים נעשים בצוות ההדרכה ביחד. ברור לנו שמצבנו ב"ה טוב מאוד יחסית למקומות אחרים, אך כידוע "צרת רבים נחמת שוטים", וזה לא מנחם אותנו. הבנים בצוות מרגישים אי נוחות עם המצב, כלומר מרגישים שנוצר במשך הזמן איזשהו קשר שהם לא חפצים בו כלל, ומנסים להפריד את העניינים כמה שיותר בבחינת "סור מרע – וברח ממנו", לדוגמא במקום לעשות את השבת צוות באותו ישוב בשני מקומות שונים, שאז ברור שיהיו כל מיני התחככויות בין הבנים לבנות במהלך השבת, לעשות את השבת בשני מועדים שונים לגמרי. הבעיה בדברים מסוג זה שחלק מהבנות פשוט לא מצליחות להבין מה הבעיה פה בכלל.
ובכן כאן מגיע תפקידו של הרב - אנא עזור לנו להסביר [ולהבין...] את הבעייתיות ב"חיכוך" בין בנים לבנות, ובכלל ב"קירבה" הרחוקה הזאת.
נשמח גם אם הרב יפנה אותנו לספרים העוסקים בדבר הגבולי הזה.
בתודה מראש.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אם אתם שואלים הלכה הייתי מציע לכם להיועץ ברב הישוב ולקבוע את אופן ההתנהלות המדוייק של הסניף והישיבות.
כבר הורנו חז"ל ש"אין אפוטרופוס לעריות" והריחוק הוא רק לטובה.
אפשר לעיין בחוברת "חסד נעורייך" של הרב שלמה אבינר שליט"א ולהבין את השתלשלות העניינים בתנועת בני עקיבא.
אפשר לעיין בספרו של הרב כץ "קדושים תהיו" ולקבל הסברים ברורים עם מקורות.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם