הפנייה לה' - בלשון זכר או נקבה?

בס"ד


שלום לך,

אנו פונים לה' רק בלשון זכר, וכשה' פונה אלינו כעם גם הוא עושה זאת רק בלשון זכר (וכמו שיש בבגרות: "ההוראות כתובות בלשון זכר ומיועדות לנבחנות ולנבחנים כאחד"...)

המילה "לָךְ" בלשון המקרא יכולה להיות גם לשון זכר. אינני בקי גדול בדקדוק, אבל מעיון קל נראה לי שכאשר המילה לְךָ מופיעה בסוף פסוק או בסוף חלק מפסוק (כשיש עליה "טעם מפסיק"), היא מנוקדת לָךְ. למשל: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לָךְ" ולעומת זאת: "שופטים ושוטרים תתן לְךָ בכל שעריך".

בלשון המקרא יש דוגמאות נוספות לשינויי ניקוד כאלה, כמו למשל במילים שיש בהם פעמיים צירה, שכאשר הן מופיעות בסוף פסוק או חלק מפסוק - הצירה הראשון מתחלף לקמץ. למשל: "ויגדל הַיֶּלֶד ויגמל", לעומת "ותיניק לך את הַיָּלֶד".

לגבי לשון התפילה, ישנה מחלוקת בין המדקדקים אם צריך להקפיד על הכללים האלה. לכן האשכנזים אומרים "בורא פרי הַגָּפֶן" והספרדים אומרים "בורא פרי הַגֶּפֶן", וגם לגבי המילה "לך" ומילים דומות לה, הרב מאזוז שליט"א מביא בסידורו את שתי האפשרויות זו בצד זו.

כל טוב,

יוסף
yosefrez@gmail.com