הפיוט לכה דודי

שואל יקר שלום רב, לצערי לא אוכל לפרט את כל הפירוט השיר בכל אופן אשתדל להפנות אותך למקומות ששם בפרשים את כל הפיוט הנפלא הזה.

את השבת מכנה המשורר בכינוי "כלה", ובכך הביע במילה קצרה אחת את מעלותיה - יפה, אהובה, נחשקת. וממילא מובן למה מתיחסים לשבת בלשון נקבה.

מקור הדימוי "כלה" ליום השבת והדימוי "דוד" לעם ישראל הוא בדברי חז"ל: "תני רבי שמעון בר יוחאי: אמרה שבת לפני הקב"ה: רבונו של עולם, לכולן יש בן זוג (לפי שימי החול הם ששה והרי הם שלושה זוגות של שני ימים כל אחד) ולי אין בן זוג! אמר לה הקב"ה: כנסת ישראל היא בן זוגך!".
על רבי ינאי מסופר שהיה לובש בגדיו בערב שבת ואומר: "בואי כלה, בואי כלה". מכאן הכינוי "כלה" לשבת והכינוי "דוד" לעם ישראל, שהשבת היא בת זוגו.
בדומה ליחס בין עם ישראל והשבת, שהוא כיחס חתן וכלה, כן הוא גם היחס בין ה´ ועם ישראל - כיחס חתן וכלה, והמשורר מזכיר גם יחס זה בבית השביעי: "ישיש עליך אלהיך - כמשוש חתן על כלה! "
[השבת היא אפוא בחינת כלה לעם ישראל ואילו עם ישראל הוא בחינת כלה לאלהיו. ]
(מתוך המאמר עיונים בלכה דודי – נמצא באתר דעת – כדאי לעיין במאמר כולו: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/dodi-2.htm)

שבת שלום,
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il

[קישורים נוספים:]
עיונים בלכה דודי – נמצא באתר דעת – כדאי לעיין במאמר כולו: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/dodi-2.htm
הסבר השיר לכה דודי מתוך האתר דעת: http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/maamarim/dodi-2.htm
טקסט מנוקד של לכה דודי: http://www.piyut.org.il/textual/55.html
עוד רקע על הפיוט: http://he.wikipedia.org/wiki/לכה_דודי
ועוד: http://www.schechter.ac.il/bima.asp?ID=34