הסרט מרגלים

שלום וברכה

אכתוב בקיצור,

א. אני מציע לך להתחיל להתמודד עם כל הנושא בצורה אחרת.
ב. הרבנים ומועצת יש"ע שאתה מדבר עליהם התנגדו לעקירה מגוש קטיף לא פחות מאחרים, ולא פחות מיוצרי הסרט. הייתה להם עמדה אחרת בשאלה באיזה מחיר צריך להתנגד לעקירה הזו, מהן הדרכים בהן יש לפעול, ואיזה קווים אסור לחצות. חבל שיוצרי הסרט (בקטע שראיתי, שהיה קצר מאוד) לא מסוגלים לפחות להעמיד בהגינות, אם לא להבין, את העמדות החשובות האלה. אני סובר שרבנים אלה פעלו נכון מאוד בכפר מימון.
ג. עמדתי בנושא סירוב פקודה נותרה בעינה. איני רואה טעם לעסוק בה כעת, ומה שאני עושה – כמו רבים אחרים – הוא לעסוק בבנייה ובחיזוק ולא בדיונים תיאורטיים על מצבים קשים שעלולים להתרחש עלינו. אדגיש רק כי אם חס ושלום יהיו מצבים דומים, וממשלת ישראל תתייחס לתושבים כפי שעשת זאת בגוש קטיף – זו סיבה מחייבת סרוב פקודה.
ד. אני מציע לך ללכת לפחות עכשיו בכיוון אחר, ולשקוע בעשייה בונה וחיובית ולא בדיכאון שאתה מתאר.

כל טוב והרבה שמחה