הסיפור שלי

שאלה

אח של סבא שלי זצוק"ל נטבח בשואה ע"י ה'פוליצאים' והגרמנים ארורים ימש"ו. סבא שלי נולד בשנת 1904 וחי עד 1994-1995 בהיותו בן 91 זצוק"ל. אני אפילו לא הספקתי לראות את סבא שלי. הוא נישא לסבתא שלי מהאמא שרה צזוק"ל שהייתה בת כהן ונפטרה בת 85. תמיד אהבתי את סבתא שלי ולא האמנתי שהיא תחייה פחות מ-100 שנה. הקדושה שלה הייתה כל-כך גדולה שהיה לי אפילו ספק אם היא בת כהן גדול (אביה נחום ברע [נחום ברוך] זצוק"ל שנסתלק מהעולם מחמת רעב, ואמה חנה ליאה נפטרה ביסורים גדולים על קדושת "שמו יתברך" בעוד שרה סבתי מורתי כ"ק הייתה בת 11 ואחיה יעקב (יאן/יאנקעל) בן 9. הם היו כל-כך ענוותנים שאדמו"ר אחד שבא פעם בחודש לבחון אותנו בגמרא אמר עליהם (שרה זצוק"ל ויעקב) שתכבד אותם כמו שאתה מכבד את האדמו"ר כ"ק. אני מאוד אהבתי את ה' כשהייתי קטן ובכיתי ליד המיתה שאני אוהב את ה' בגי 4.5 (אמא שלי סיפרה לי). אהבתי גם את אמא ואת סבתא מאוד, ואת סבא שלי ואבי גר צדק עוד מעט בס"ד. אני חולה מאוד וסובל מאוד ונכה 100%. מבזים אותי ומשפילים אותי כל חיי גם בבי"ס, ובכל זאת קראתי תהילים, אך לא זה העניין. השואה הייתה נוראה וטבחה המון יהודים. איפה היה אלוקים בשואה? שמעתי את התירוצים שעשיו שונא ליעקב, וזה תהליך של גאולה ושזה כביכול הייצור כזה שקוראים לו "אלוקים" העניש כל כך את היהודים, אנשים ונשים וטף חפים מפשע. אולי הגעתי למסקנה שאין בכלל "אלוקים". למה יש כל כך רע בעולם???

תשובה