הסילבסטר

ב"ה


ברכה ושלום.


אין אנו מאמינם בכי הוא זה במושגי הנוצרים ובחגיהם.
אנחנו שוללים מכל וכל את תפיסת עולמם ואת דתיהם.
על פי ההלכה אסור להכנס לכנסיה. ואסור לאכול את מנעמיהם ואת פתם.

ב"ה רבים הם האנשים שמתחילים להבין שיש צורך גדול להכיר את חגי ישראל ואת מועדי ישראל ולברר את הזיהות היהודית שלהם.

לאורך כל הדורות הובילו מנהיגי העם היהודי פרנסיו ורבניו את העם וחיזקו את אמונתו תוך שלילה מוחלטת
של הנצרות ודתה.
הם קיימו וויכוחים נוקבים וסימפוזיונים רבי קהל
על מנת להוכיח את השקר הגדול ואת התרמית שבדת הנוצרית.
אני מעתיק לך מאמר שראיתי כאן באתר כיפה (אולי בפורם או במאמרים) ובו יש פירוש על המושגים הנוצריים.

מניסוי שערכתי אצל חבר(שמכונה חילוני ) התברר שאחר שהוא קרא את זה הוא הבין למה הוא לא שותף לחגיגת השנה האזרחית.
ואדרבא זה חיזק בו את הזהות היהודית שבו והוא קיבל על עצמו מכאן ואילך להשתמש אך ורק בתאריכים יהודים.



אני מעתיק לך את המאמר.

הקדמה-

היום שבו מתחילים למנות מחדש את ימי השנה ראוי לציון בטקסים המקנים לו משמעות דתית וחברתית, לפיכך אפשר לצפות לחג של ראש- השנה בכל חברה שיש לה לוח. אולם הגורמים המשפיעים על עיצובן של שיטות קלנדאריות שונות ושל הטקסים הכרוכים בהן מרובים הם, ולפיכך יש מנהגים רבים של ראש- השנה, ואין להקיש בעניין זה מתרבות לתרבות.


סילבסטר-

רבים יוצאים בליל 31 בדצמבר לחגוג את סיום השנה ותחילת השנה החדשה במסיבות הסילבסטר. אבל מי היה סילבסטר ששמו קשור אצלנו ( העלייה הרוסית...) בחגיגות ובשמחה ?

זה קצת פחות ברור.


התקופה-

סילבסטר הקדוש נולד ברומא בשנת 314 ומת ב- 31 בדצמבר 335, כך שחגיגות הסילבסטר מציינות בעצם את יום מותו של האפיפיור. יש מעט מאוד מידע מוסמך בנוגע לתקופת האפיפיורות של סילבסטר ואולם מה שברור הוא שהתקופה שבה הוא כיהן כאפיפיור הייתה משמעותית ביותר בתולדות הנצרות. זו הייתה תקופתו של קונסטנטינוס, קיסר רומי, תקופה שבה מעמדה של הכנסייה השתפר פלאים באימפריה.


הטבלת הקיסר-

על פי האגדה, האפיפיור סילבסטר ה- 1 הטביל את הקיסר קונסטנטינוס הגדול לנצרות, ובכך ריפא אותו ממחלת הצרעת. הקיסר, כך אומרות האגדות, היה אסיר תודה, וכיוון שגם אותות שמימיים הדריכו אותו בדרכו, לדבריו, קיבל עליו את הדת הנוצרית, ועמו רבים מחייליו ולאחר מכן כול בעלי התפקידים באימפריה הרומית.

חיבור ושמו " מתנת קונסטנטינוס" קובע כי הקיסר העניק לסילבסטר סמכויות קיסריות על כל הפרובינציות באיטליה ובמערב הקיסרות. החיבור מילא תפקיד מסוים במאבק האפיפיורות נגד הקיסרות בימי הביניים להצדקת תביעותיה המדיניות בימי הרנסאנס הוכח כי מדובר במסמך מזויף. עם האגדות והזיופים או בלעדיהם, סילבסטר הקדוש היה אפיפיור בולט במאה ה- 4 לספירה.


פועליו העיקריים-

סילבסטר ה- 1 ידוע במיסוד יום ראשון כיום המנוחה בנצרות: בשנת 321 נקבע יום ראשון כיום מנוחה רשמי בקיסרות.

בתקופת האפיפיורות שלו נערך הכינוס הראשון של מועצת הכנסייה: בשנת 324 לספירה הפך קונסטנטינוס לשליטה היחיד של הקיסרות כולה. הייתה זו הפעם הראשונה שקיסר נוצרי עולה לשלטון. שנה לאחר שהפך לשליט האימפריה, בשנת 325, כינס קונסטנטינוס ועידה של הכנסייה בניקיאה. מטרתה המוצהרת של הוועידה הייתה להכריע במחלוקת תיאולוגית שהתעוררה בנוגע למהותו ולטבעו של ישו ( כומר מאלכסנדריה ושמו אריוס נשא דרשת כפירה שהופצה מהר מאוד ברחבי המזרח. אריוס קבע כי ישו לא היה באמת אלוהי, שטבעו היה דומה לטבעם של אלוהים ושל האב הקדוש, ולא זהה להם), אך הקיסר ניצל אותה על מנת לקבוע את סדריה וארגונה של הכנסייה. האפיפיור סילבסטר שלח שני צירים והכריז את ההכרזה המכרעת " ישו היה אלוהים אמיתי, שישותו זהה לאב הקדוש".

בעצם 8 ימים אחרי הולדת ישו ( 24 לדצמבר היה זה טקס הכנסתו בברית האלוהים= ברית מילה), האפיפיור שרצה בכל מאודו לנתק את הנצרות מן היהדות הכניס את יום ראשון כיום המנוחה, את הפסחא במקום הפסח ואת הפנטקוסט במקום שבועות. הוא קבע כי זה מועד ראש השנה הנוצרי על מנת להעלים את ברית המילה ואת היותו של ישו יהודי במקור.

באותה התכנסות ייסדו גם לוח שנה מיוחד לנוצרים ( בשנת 325 לספירה).


היהודים-

ראשית המאה ה- 4 תקופת האפיפיורות של סילבסטר ה- 1, שחפפה לתקופת קיסרותו של קונסטנטינוס הייתה תקופה של שפל במצבם של היהודים באימפריה הרומית, ובעיקר בארץ ישראל ובירושלים. בשנת 313 לספירה הכריז קונסטנטינוס על הנצרות כדת הרשמית באימפריה, ורדיפת הנוצרים שהונהגה עד אז הופסקה. זאת ועוד, הקיסר, שקיבל עליו דת שהייתה קודם לכן דת שנואה ברומה, הפך אותה לדת השולטת באימפריה, מה שהביא לידי כך שבתוך עשורים אחדים החלה הכנסייה עצמה להוציא להורג כופרים שלא הסכימו לקבל עליהם את הדת הנוצרית.

קונסטנטינוס כנוצרי חידש את האיסור על ישיבת יהודים בירושלים, ואפשר להם להתאבל על חורבנה פעם בשנה, בט´ באב.


חגיגת הסילבסטר ( השנה החדשה)-

את חגיגת הסילבסטר הביאה לארץ העלייה הרוסית. אבל ברוסיה אין " חג סילבסטר", אלא חג " השנה החדשה" בו פוגשים/ מקבלים את פני השנה חדשה ואומרים שלום לשנה שחלפה. לפי אמונות תפלות: איך שפוגשים את שנה כך היא תעבור. לקראת החגיגה מתלבשים מאוד חגיגית, עורכים שולחן עם טיב המאכלים, חוגגים עם כול המשפחה והחברים... ולבסוף סופרים את השניות עד לכניסת השנה החדשה, עם כניסתה פותחים את השמפניה, מוזגים לכולם ומאחלים שהשנה החדשה תהיה לא פחות טובה מהשנה שחלפה ואולי, אם אפשר, אפילו קצת יותר טובה !

חגיגות השנה החדשה התחילו עוד בתקופת השלטון של פיטר ה- 1, אז חגגו את קבלת השנה החדשה בנשפים מרהיבים.

בתרבות הרוסית יש את דמות " סבא קור" ונכדתו, מן שלגייה. הם אלה שמביאים את המתנות לכול המשפחה, כשהיא ישנה, אל מתחת לעץ האשוח שעומד בביתה.

עץ האשוח הוא אכן סמל נוצרי שנלקח/ הועבר מחג המולד.
בזמן הקומוניזם ברוסיה, דת ( כול דת שהיא) ושמירת מצוותיה היו אסורים בחוק !!! כול העובר על החוק היה נהרג. כמו כן גם הנצרות הייתה אסורה. ומפני שחג " השנה החדשה" נחגג מיד אחרי חג המולד ( שלא נחגג בגלל האיסור על הנצרות...), עץ האשוח, המסמל את חג המולד, הועמד בחג " השנה החדשה" כזכר לחג המולד אותו הנוצרים לא יכלו לחגוג ( מכאן גם סבא קור שהוא בעצם הסנטה קלאוס ונכדתו נכנסו לחג...). לבסוף זה הפך למסורת שבשנה החדשה מעמידים את עץ האשוח, תחתו סבא קור ונכדתו שמים את מתנות החג !


סבא קור ( סנטה קלאוס)-

המקור ההיסטורי לסנטה קלאוס הוא הבישוף ניקולאס מסמירנה שבטורקיה. ניקולאס הטורקי חיי במאה הרביעית לספירה, היה עשיר מאוד, נדיב ואוהב ילדים. האגדה מספרת שהיה נוהג להשליך להם מתנות מן החלון. במהלך 1600 השנים שחלפו מאז חייו של המקור ההיסטורי הוא עבר כמה גלגולים, אבל את החשוב שבהם העניקו לו האמריקנים לפני כ- 80 שנה. הם אלה שהלבישו לו את הבגד הליצני האדום ( רבים טוענים שזה היה חלק ממסע פרסום של הקוקה- קולה...), עטו על פרצופו זקן לבן והחליטו שהוא נודד במזחלת שלג שנגררת בידי איילים...


עץ האשוח ( עץ חג המולד)-

מקורו של עץ האשוח הידוע של חג המולד הוא בשנת 670. הסיפור התחיל ברומא, בבית האפיפיור ( שהיה מוגל), בחג המולד הראשון שלו כאפיפיור. לאחר התפילות והטקסים בהם השתתף, יצא האפיפיור לטיול קצר ביער. באותו יער התגוררה מכשפה זקנה, שניסתה להתרחק ככול שיכלה ממקום ישוב מכיוון שהיא גידלה בביתה בסיליסק ( נחש ענקי שנוצר כאשר קרפדה דוגרת על ביצת תרנגולת). לפי חוקי משרד הקסמים, חל איסור מוחלט ליצור, לגדל ולהחזיק בסיליסק בשום מקום בעולם. לכן המכשפה גרה בתוך קרחת יער קטנה, שם יכלה לשחרר את הבסיליסק שלה ולתת לו להסתובב בחוץ כרצונו. אך האפיפיור, שלא ידע דבר על המתרחש בתוך היער, טייל בין העצים והגיע לאגם, כשלפתע השתקפה במים דמות ענקית של נחש. ברגע שהאפיפיור ראה את השתקפות הבסיליסק, הוא התאבן. למחרת מצאו אותו ביער, והידיעה פשטה במהירות- מכל העולם הגיעו אנשים וניסו לרפא את האפיפיור, אך לא הצליחו. רק קוסם אחד, שהבין במה מדובר, לקח כמה דודאים ( צמחים שהשורשים שלהם נראים כמו בני אדם) ורקח מהם שיקוי שריפא את האפיפיור. אך בגלל הצורה המוזרה של הדודאים, הקוסם לא רצה שהאפיפיור יגלה מה באמת ריפא אותו. הוא לקח כמה עלי עץ אשוח, וסיפר לכולם שבעזרתם הצליח לרפא את האפיפיור. האפיפיור הודה לקוסם והחליט שעץ האשוח יהיה מאותו יום עץ חג המולד. "


***



ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהיה לנו אמן.



***