הסיבה לעיכוב בשידוך.

שאלה

לכבוד הרב שלום.

רציתי לשתף את הרב ואת ציבור הקוראים בבעיה אמונית שציבור הרווקים והרווקות לא מודעים לה.

אשמח מאד אם הרב יחווה דעתו בנושא הנדון ויעורר את הציבור לנקודה זו.

להלן הדברים כפי שכתבתי לחברי לספסל הלימודים בישיבה, עת למדנו ביחד בישיבה.

יוסי היקר (לצורך המכתב נכנה אותו בשם זה).

ישבתי והתלבטתי רבות, מדוע שנינו לא זכינו עדיין להקים בית נאמן בישראל כמו שזכו רוב חברינו לספסל הלימודים בישיבה.

חשבתי תחילה, כי אולי הסיבה היא מפני שלא השקענו מספיק בלימוד תורה בישיבה.

הגעתי למסקנה, כי כנראה זו לא הסיבה. השתדלנו מאד...אמנם לא כמיטב יכולתנו, אבל בכ"ז עשינו מאמץ רב.

חשבתי שמא הסיבה היא מפני שלא עסקנו בגמילות חסדים עת שהינו בישיבה.

נראה לי, כי גם זו כנראה אינה הסיבה. אני זוכר אותך מסייע בישיבה בכל בעיה שהיתה צריכה טיפול.

היית איש חסד אמיתי במלוא מובן המילה ורק מפני שאתה מקפיד עלי שלא אדבר על דברים אלו - לא אזכיר דברים אלו. על עצמי אינני יכול להעיד

רבות בתחום זה, אך אני יכול לומר ואני בטוח שאתה מסכים איתי, כי השתדלתי לתת מענה לכל שאלה של תלמידים בגמרא. השתדלתי ועזרתי רבות לתלמידים מהשיעורים הנמוכים בישיבה ואף סייעתי רבות להביא תלמידים חדשים לישיבה.

נראה כי זו ג"כ לא הסיבה.

פעמים רבות חשבנו, כי הסיבה האמיתית לכך שאנחנו עדיין לא נשואים היא מפני שכל חיינו השתדלנו להיות "נותנים" ואילו עתה נכנסנו לגדר של "מקבלים" - אנשים שתלויים בחסד של אחרים ומקווים מדי יום שמא אותם חברי נעורים שזכו כבר להקים בית נאמן יסייעו לנו לזכות לבית כזה גם.

האשמנו תמיד את כולם: מדוע הם לא זוכרים לנו את כל הטובות שעשינו להם? כך שאלנו תדיר.

יוסי היקר! היום מצאתי את הסיבה האמיתית לכך שאיננו נשואים.

אני רוצה לגלות לך , מי אשם...לא תאמיןואולי לא תסכים עם מה שאומר לך אבל התקיים בנו הפסוק שאומרים אחי יוסף "אבל אשמים אנחנו". אנחנו אשמים בכך. שמנו מבטחנו בבשר ודם ושכחנו לפנות אל אבינו שבשמים.

אם אנחנו בני תורה, כיצד איננו פונים לריבונו של עולם.

אם היינו מבקשים מאדם רגיל שיתן לנו דבר שאנו מאד חפצים בו, אין לי ספק שהיינו צועקים ובוכים ומנדנדים עד שנקבל את מבוקשנו...מדוע איננו פונים לאבינו שבשמים, הרי הוא יכול לעשות הכל? אנו צריכים להאמין ש"הכל בגזרת עליון" ואם כך, אז אנחנו צריכים לפנות אל מי שי

תשובה