שאלה
יז בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ. יח פֶּן יִרְאֶה ד' וְרַע בְּעֵינָיו וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ.
משמע שאין בעיה עקרונית, אלא שמא ישיב ד' מעליו אפו, הלא כן? (באופן יותר בוטה, - חכה שימות ואז שמח ללא חשש).
תשובה
שלום
המילה פן אינה מתפרשת במקרא תמיד כחשש, פעמים רבות היא מתפרשת כסיבה ברורה (כך באר הרמב"ם במו"נ את הפסון פן ישלח ידו ואכל מעץ החיים). ולכן הפשט בפסוק הוא שלא לשמוח בנפול אוייבך משום שודאי ישיב ד' מעליו חרון אפו.
החשש אינו מכך שהפורענות לא תבוא עליו אלא מכך שהמעשה אינו רצוי בעיני ד', והראיה- שישב מעליו אפו. או שאכן הפשט הוא שהשמחה בנפילת האוייב מעוררת עליו רחמי שמים בצדדי צדקותו ולכן לא יפגע, שכן רבש"ע מנהיג עולמו בחסד וברחמים.
כל טוב