הסבר קצר על הספירות

בס"ד

שלום רב.

ולשאלתך: ודאי שיש קשר.

כדי להבין זאת אשתמש בדוגמא מעבודת ה': יראה ואהבה.
יש 'יראה שבאהבה', ויש 'אהבה שביראה'. מה פירוש?
יש אדם שאצלו האהבה היא הדבר הדומיננטי. וגם היראה היא כתוצאה מהאהבה: אחרי שהוא רואה את גודל הטוב שה' משפיע עליו, הוא מיד חש גם את רוממותו של ה'
וממילא הוא גם ירא.
ויש אדם שאצלו היראה היא הדבר הדומיננטי, והאהבה באה מכוחה: ה' ציוה לאהוב, ממילא כך צריך!

וכך גם ביחס לגבורה וחסד. כתב רש"י (בראשית, ח, א) על הפסוק "ויזכור אלוקים את נח" - זה השם מידת הדין הוא, ונהפכה למידת רחמים על ידי תפילת הצדיקים. ורשעתן של רשעים הופכת מידת רחמים למידת הדין, שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה, והוא שם מידת הרחמים".

ננסה להבין מעט את הדברים:

יש בחינה שבה הגבורה, מידת הדין היא הבולטת, אלא שלפעמים בא ממנה גם חסד. לצדיקים ה' הופך את מידת הדין למידת הרחמים - כי אצל צדיקים החסד מגיע כביכול בדין, בזכות המעשים הטובים. גם דרך מידת הדין שקבע ה' בעולמו הם יכולים לקבל את כל הטוב והשפע האלוקי.

ויש בחינה שבה החסד הוא הבולט, אך לפעמים דוקא מתוך החסד מגיע הדין. העונש הנורא של המבול היה בעצם לטובת הדור, כי לרשע עצמו עדיף להיאבד מהעולם, ולא להשחית את עצמו ואת עולמו, כמו שאומרת המשנה בסנהדרין בפרק שמיני - "מיתה לרשעים, טוב להם וטוב לעולם".

זו לא אנרכיה ובילבול - זה סדר שמגלה לנו את שורש המידה הפועלת. והעיקר הוא שתדע כי שורש של כל המידות כולם הוא חסד. ולכן כותב האר"י ז"ל כי כל הספירות הללו של ספירת העומר הן בתוך הספירה הכללית המקיפה את כולם והיא החסד.

כמו שתאמר שאמא יכולה למרוח משחה מרגיעה על פצע ויכולה למרוח עליו יוד מכאיב. שניהם הם בדין.

היא יכולה לתת לבן שלה אוכל טעים, ויכולה לגעור בו שיבוא לאכול. שניהם בחסד.

גם החסד וגם הדין האלה. וגם החסד שבחסד והדין שבחסד. החסד שבדין והדין שבדין. כולם כולם שייכים לאהבה הגדולה של האמא לבנה והכל הוא במעטפת של ספירות החסד.

וכן על זו הדרך בשאר המידות.

בהצלחה רבה בהמשך עבודת ה'!