שאלה
ב"ה
שלום.
א. הנצרך לנקביו באמצע שמו"ע- מה יעשה?
ב. אדם שחושש שצריך לנקביו, האם עדיף שילך לפני ישתבח, ובכך יפסיד תפילה במנין (כי זה יקח לו זמן) או עדיף שישמשיך להתפלל, ורק אם ממש צריך לנקביו- אז ילך לשרותים?
ג. הנצרך לנקביו אחרי ק"ש של שחרית, האם יאמר "אשר יצר" אחרי שיצא? (הרי אסור לדבר אחרי ק"ש?) - מה עושים?
ד.האם מותר לדבר דבר דחוף אחרי "ברוך שאמר"?
תודה רבה!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב לך,
הנצרך לנקביו באמצע תפילת שמונה עשרה:
א. כתב במשנה ברורה סימן צ"ב אות י"א:
"אם יכול להעמיד עצמו עד שיגמור (כלומר להתאפק)- לא יפסיק. ואם אינו יכול להעמיד עצמו - מותר לו לצאת להתפנות באמצע ובלבד שלא יפסיק בדיבור. ומשמע מזה דאחר כך לא יצטרך לחזור לראש, כיון שקודם התפילה לא היה צריך לנקביו".
ב. מה הפירוש חושש שיצטרך לנקביו?
לכתחילה לא יתפלל לפני שיבדוק עצמו לפני התפילה.
ג. יטול ידיו מיד. ויאמר ברכת "אשר יצר" לאחר תפילת שמונ"ע. (משנה ברורה סימן ס"ו אות כג)
ד. אסור.
בברכה
צבי קוסטינר