שאלה
שלום רב,
השאלה קשורה למהלך ההתנתקות, אבל ללא שום דעה פוליטית וכך אני מבקש את התשובה.
אם ח"ו וחלילה תהיה התנתקות, למרות כל מאמצינו למונעה באמצעים חוקיים ולא מעצבנים, האם זה לא סימן שכך צריך להיות וכל המעשה לטובה? (כמו שאר הנהגת ה' בעולם...)
ובכלל, שמעתי תושבים מגוש קטיף שמוכיחים שצריך להישאר בגוש בהסתמך על כל ניסי פצצות המרגמה שלא פגעו בכלום. אולי כוונת הניסים היא שתושבי גוש קטיף יבינו את הרמז ויצאו משם. איך הם יכולים לקבוע מהו רצון ה'?
תודה רבה על היחס, והייתי שמח שעיקר התשובה תתיחס לשאלה הראשונה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
אנחנו בהחלט אומרים "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו, וה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב', י, יב).
לנו מצידנו ברור שההתנתקות היא דבר נורא ואיום, אך לעיתים הקב"ה מחולל בעולם גם דברים קשים ביותר - אמנם לא כל מה שעושה ה' הוא טוב לנו, אך הכל לטובה.
במקרים כאלו לכתחילה אנחנו פועלים בכל כוחנו למנוע את האסון, ורק בדיעבד אומרים שאם כך פעל הקב"ה כנראה שזה יהיה לטובה לעם ישראל.
כמו כן, אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מה כוונת ה' בכל מיני התרחשויות שעוברות עלינו. אך יש הגיון טבעי ופשוט - אם הקב"ה מסייע לנו ומברך את מעשי ידינו, סימן הוא שהוא חפץ בהם.
כאשר מגן הקב"ה בצורה בלתי טבעית ממש על תושבי גוש קטיף מפני הפצמ"רים, כאשר הוא מברך את מעשי ידיהם בכל תחום שהם פועלים, זהו סימן שהקב"ה חפץ בהם ובמעשיהם.
ויהי רצון שנזכה שמעשי ידינו יוסיף להיות רצוי בעיני הקב"ה, "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשי ידינו כוננה עלינו ומעשי ידינו כוננהו".