שאלה
שוב בענין בית הכנסת ב"נופי פרת".
א. האם נכתב מאמר או פסק הלכה בנושא שתוכל להפנות אותנו אליו ע"מ שנוכל לשכנע את המתלבטים?
ב. האם צריך להנגיש גם את ארון הקודש או שניתן להסתפק בבימה?
ג. האם יש לכם ניסיון בהנגשת בתי כנסת ולקבל שם של מתכנן שיוכל לתת פרטים תיכנוניים על כך?
תודה
תשובה
שלום וברכה
על הנגישות כתבתי את המאמר הבא באחד מדפי פרשת השבוע:
פעמים רבות ציוותה תורת ישראל על השוויון במשפט: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה". מדובר בעיקרון על של מערכת המשפט, שכן אין אפשרות לקיים משפט צדק כאשר אין הבאים בפניו שווים. עיקרון יסודי זה חלחל לשולחן ערוך, וסדרי הדין בישראל באים להבטיח כי הכל יהיו שווים בתהליך השיפוטי. הנגישות לצדק והשוויון בו הם הבסיס להלכות כמו "מצות עשה לשפוט השופט בצדק שנאמר בצדק תשפוט עמיתך. אי זהו צדק המשפט ? זו השויית שני בעלי דינין בכל דבר - לא יהא אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך, ולא יסביר פנים לאחד וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות. שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזויין אומר למכובד או הלבישהו כמותך עד שתדון עמו או לבוש כמותו עד שתהיו שוין אחר כך תעמדו בדין" (רמב"ם הלכות סנהדרין פכ"א).
האם מדובר בתהליך השיפוטי בלבד ? האם עיקרון זה מותנה לנגישות לצדק בלבד ? האם אפשר להרחיב את גבולו ? מדברי מסכת אבות וההתייחסות אליהם ניתן ללמוד כי אין מדובר רק בשיפוט במובנו הצר. מסכת אבות, שהרבה מיסודה הוא הוראות לדיינים, הפכה לחלק בלתי נפרד מההדרכות הכלליות לאומה כולה. המשפט אינו בא ליישב רק את היחסים שבין אדם לחבירו אלא לקבוע עקרונות יסוד בסיסיים לקיומה של חברה יהודית צודקת.
פנים רבות לחובה לתיקון החברה ולעשיית צדק ומשפט. צדק ומשפט משמעם בין השאר אחריות חברתית לתיקון חברתי כולל, בו ישנה התחשבות במעמד המיוחד של כל אחד ובמה שנדרש לו כדי שיוכל להיות אם ירצה במרכז הוויית החיים ולא בשוליה. החברה חייבת לעצב את עצמה בדרך של העמדת אפשרות שווה לאנשים שונים. הנקודה החיונית ביותר לשוויון הזדמנויות היא הנגישות. רק בשעה שאדם מוגבל אינו חש מגבלה כלשהי הנובעת מעניינים טכניים יכולה חברה להיקרא חברת צדק. המרכיבים השונים של התשתית החברתית כולם צריכים להיות נגישים לכל – בין אם מדובר בנגישות פיזית ובין אם מדובר בנגישות מעמדית או חוקית.
נגישות הלכתית משמעה שכל מי שהוא מוגבל ייתקל בכמה שפחות בעיות טכניות ברצותו להגיע למקום אליו הוא צריך להגיע* נגישות משפטית משמעה שלא ייבנה בית כנסת חדש בו אין נגישות לנכים או למבוגרים, אין התחשבות באלה שאינם שומעים היטב, ואין עזרת נשים המתאימה לנשים ועגלות* נגישות משפטית משמעה מוסדות חינוך המאפשרים לכל ילד ללמוד בהם, ואינם מגבילים אותו בגלל קשיים טכניים* נגישות משמעה איסור הלכתי מוחלט על חנייה – אפילו לרגע – במקומות חנייה השייכים לנכים* נגישות הלכתית משמעה הקרנת דיונים פומביים על גבי מסך כדי שאלה המתקשים בשמיעה יוכלו לקרוא* נגישות כוללת משמעה שמי שאינו רואה יזכה בהנחות במיסים כאשר מדובר בציוד מיוחד המאפשר לו להנחות את עצמו בדרך* נגישות כוללת בתוכה גם בניית שרותים מיוחדים המאפשרים למוגבלים להשתמש בהם, והקפדה יתרה שלא לתפוס אותם לחינם ועוד ועוד.
הצד השווה שבכל אלה שהחברה אינה רואה בכל אלה מעשי צדק, או דבר מה התנדבותי שהצדיקים מקבלים על עצמם. היא רואה את אלה כחובה מוסרית וחברתית, וכזכות יסוד שאינה מוענקת על ידי החברה, אלא נובעת מהיותו של כל אדם ברוא בצלם אלוקים, והחובה לאפשר את מימוש דמות האדם בצורה המלאה ביותר. זוהי רדיפת הצדק במשמעות המלאה של המילה, ומכאן נובעת החובה לחתור להסרת כל מכשול פיזי כדי לפתוח את כל האפשרויות בפני כולם. זו אחת המשמעויות של "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי, כִּי אֲנִי ד' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ד'".
אני חושב שאין מקום להתלבט.
לגבי מה להנגיש: נקודת המוצא צריכה להיות להנגיש את הכל. אם אין דרך לעשות זאת – עושים את מה שאפשר.
אני לא בקיא מספיק בשאלת הניסיון שבדבר.
אזכיר רק שנגישות אינה רק לנכים. היא כוללת בתוכה נגישות לנשים עם עגלות* נגישות לזקנים ומבוגרים ופתרון לבעיות ליקויי השמיעה.
כל טוב והרבה הרבה יישר כוח
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם