המשנה

שלום
בעקבות השאלה הקודמת אני מניח שמדובר על הסיפור בגמרא (נזיר ד ע"ב) על שמעון הצדיק שהעיד על עצמו "מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא". ראשית, יש להעיר שגירסת רש"י ותוספות שם היא "אשם נזירות".
לעצם העניין. בפרשית הנזיר (במדבר ו) אנו למדים שלנזיר אסור להטמא למתים. ומהיעשה אם נטמא בטומאת מת באונס? מלמדת התורה שעליו לעשות הפסקה של ימי נזירותו ולהתחיל לספור אותם מחדש. במקרה כזה עליו להביא שלושה קרבנות שאחד מהם הוא אשם: "וכי ימות מת עליו בפתע פתאום... והביא כבש בן שנתו לאשם".
את האשם הזה שמביא נזיר שנטמא, חא היה אוכל שמעון הצדיק (לסיבת הדבר ראי בתוספות ורש"י שם).
שלומות ואור
ידידיה