שאלה
שלום,
הפנתי לרב שאלה בנושא כרת והרב היפנה אותי לעיין בפירושו של האברבאנל לפרשת שלח.
רציתי לדעת אם הבנתי נכון את סיכום הדברים:
כרת הוא קיצור חיי העוה"ז.
כל סוגי הכרת שווים.
כרת ניתן רק במקרה בו עוברים על לא תעשה במזיד כאשר בשוגג העונש הוא קורבן.
אם כך, האם לא עדיף שמי שאינו שומר מצוות לא ידע את הדברים כדי שישאר בגדר שוגג ולא מזיד?
ומה קורה כאשר נשאלות שאלות מצד מי שאינו שומר מצוות, השאלה היא כדי לדעת לא כדי לשנות אורח חיים? להסביר או לא?
כיוון שזו שאלה להבנה ולחידוד הנקודה, אפשר לא לפרסמה
תודה.
תשובה
שלום וברכה
א. כאמור, יש הרבה מאוד שיטות מהו "כרת". רק חלק מהראשונים סוברים שהוא קיצור חיים בעולם הזה, ויש שרואים בו השפעות חמורות נוספות.
ב. לא הבנתי את ההערה ביחס ל "סוגי הכרת".
ג. בדרך כלל כרת הוא אכן עונש על לא תעשה כאשר שוגג מביא קרבן. ברם, יש חריגים, כמו ברית מילה ופסח שעונשם כרת אולם הן בכלל מצוות עשה.
ד. השאלה מה עדיף נידונה בסוגייה בגמרא הנקראת "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". ברם, הריטב"א במסכת עבודה זרה כתב כי כלל זה יפה הוא כאשר מדובר במצבים חריגים, אך לא כמדיניות קבועה. על כן, אם מדובר באירוע מסוים – אולי הדבר נכון, אולם לא בונים את היחס לחילוניים על בסיס אי ידיעה.
כל טוב