המקור לכיסוי ראש

בס"ד
שלום רב
המקור בגמרא על כך שצריך ללכת בכיסוי ראש הוא ממעשיו של רב רב הונא בנו של רבי יהושע שמסופר עליו בגמרא "רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי (לא היה הולך) ארבע אמות בגילוי הראש , אמר: שכינה למעלה מראשי". וכך גם אמר שזו זכות לו שהוא לא הלך ארבע אמות בגילוי ראש (במקום אחר בגמרא).
אמנם מתוך הגמרא לא רואים חיוב מוחלט לחובה לכסות את הראש, ולכן כאשר השולחן ערוך מביא את החיוב לכסות את הראש משמע מתוך הלשון שלו שכך הוא כותב :"אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ד´ אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה)" לגבי ללכת בקומה זקופה הוא כותב שאסור ואילו לגבי הליכה בגילוי ראש כתב שלא יעשה כן אך לא בלשון של איסור, אמנם המשנה ברורה הביא מדברי הט"ז שכיום זה איסור הואיל וזו דרך הגויים להיות בלא כיסוי ראש, וממילא ישראל חייבים לכסות את הראש. אמנם יש חולקים על דבריו של הט"ז וכתבו שכיסוי ראש הוא לא חיוב אלא מידת חסידות. אלא שכל הדיון הוא רק לגבי ללכת בלא כיסוי ראש אך לגבי לברך או להתפלל כבר מוסכם על הפוסקים שהוא איסור לעשות בלא כיסוי ראש.
לכן לסיכום, חשוב מאד ללכת עם כיסוי ראש, גם לדעת הפוסקים שחייבים לכסות את הראש, וגם לדעת הפוסקים האחרים, שנוקטים על פי הבנת הגמרא שאין חיוב אלא מידת חסידות לכסות את הראש, בכל זאת משתי סיבות צריכים לכסות את הראש: 1. שישכח לכסות את הראש בדברים שהוא חייב בהם כגון ברכות ותפילות 2. כיום זה סמל של אנשים המאמינים בה´ ולכן לא נכון יהיה שלא ללבוש כיפה.
בברכת כל טוב
יצחק.